ויקרא

ואיש אשר יקח את אחותו וגו' חסד הוא. ע"ד הפשט יכנה השכיבה בלשון קיחה, כי האיש הלוקח את האשה על דעת שישכב עמה יקחנה, וכן הזכיר למעלה ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה, וכן איש אשר יקח את אשת אחיו, כולם כנוי לשכיבה. ואמר חסד הוא מלשון (משלי כ״ה:י׳) יחסדך שומע, ותרגום חרפה (בראשית לד) חסודא כלומר דבר מכוער.

ואיש אשר יקח את אחותו ..חסד הוא, “if a man takes his sister from his father’s side or from his mother’s side as a wife,.....it is a disgrace (or kindness).” According to the plain meaning of the text the Torah here describes sexual intercourse as קיחה i.e. an act of acquisition such as marriage. The reason is that when a man marries a woman he does so with the implied understanding that he will sleep with her. We have found the word יקח used in that sense in verse 14 where clearly the whole concept of someone “marrying” his mother-in-law in addition to his wife is ludicrous. The same applies to the verse which speaks of someone “marrying” the wife of his brother (verse 21), technically an obvious impossibility. Clearly, in each of these verses the word יקח is used as a euphemism for having sexual intercourse with the second party mentioned in each of these verses. The reason the Torah describes such an act as חסד, is based on Proverbs 25,10: פן יחסדך שומע, “lest the one who hears it puts you to shame.” Onkelos translates the word here as קלנא, “shame, disgrace.”

והרמב"ן ז"ל פירש חסד הוא שאין להוציאו מפשוטו כי הוא מורה על הפלגת דבר בין לשבח בין לגנאי, כי העושה המעשה הטוב והראוי ביותר יקרא חסד דרך הפלגה להפליג על הטוב, גם העושה המעשה הרע והמגונה מאד יקרא גם כן חסד להפליג על הרע, וזהו שאמר חסד הוא, כי השחית והתעיב עלילה והפליג בכעור.

Nachmanides does not want to translate the word חסד as different from most instances when it appears and when it means “an act of loving kindness.” He considers the basic meaning of the word as either an act of kindness beyond the call of duty, or the very reverse, an act of unheard of debauchery. He feels that the Torah chose this word to emphasise that compared to other forbidden sexual unions this is the worst, the most disgraceful.

וע"ד המדרש ואיש אשר יקח את אחותו וגו' חסד הוא, זה קין שנשא אחותו, חסד הוא חסד ממש, שנאמר (תהלים פט) כי אמרתי עולם חסד יבנה. מכאן אמרו ראויה היתה לו בתו לאדם הראשון אלא שעשה חסד עם קין ונתן לו בתו. וזהו שאמר חסד הוא, שאלמלא כן לא היה העולם מתישב.

A Midrashic approach (Sifra Kedoshim 11,11) the words חסד הוא refer to the time when one had to marry a sister as no one else was around. Kayin is given credit for marrying his sister (three girls were born at the time Kayin and Hevel were born). The word refers to a true kindness as we know from Psalms 89,3 where Eytan (Avraham) says כי אמרתי עולם חסד יבנה, “for I said the universe was constructed on loving kindness.” According to tradition the extra twin was intended for Adam, but he generously waived his claim and allowed Kayin to marry her. Had Adam’s daughter not been assigned a husband the world would not have become populated.