Group None

ב', כי כבר זכרנו בש"ס (דכריתות) (עי' ערכין טז:) אמר רבי עקיבא תמה אני אם יש בדור הזה מי שיוכל להוכיח וכו'. והעולה משם, כי סבת חטא ראש הדור גורם אשמה לכל אנשי דורו, דאי רישא דעמא טב כולהו טב וכו' (זח"ג קיד.), ולכך צריך דברי תוכחה התלוין בפה המוכיח רק במעשה, שיתקן את עצמו תחלה, ונתקן כל בחי' של דורו הכלולין בו, ובמעט דברים נכנס באזני הדור, וכמ"ש (ברכות ו:) כל אדם שהוא ירא שמים דבריו נשמעין, והיינו לטעם הנ"ל, וקצרתי כאן כי בכמה מקומות זכרתי מזה. וא"כ מאחר שכל דברי תוכחה שמוכיח בשער להעם נוגע גם על עצמו ובשרו, בודאי יקצר. ומכ"ש אם לא נכנס המוכיח בגדר זה כלל, שדברי תוכחה שלו הוא מהשפה ולחוץ ולא מקירות לבו, בודאי שטוב לו שתיקותו מדיבורו, ואין צריך לומר שלא ירבה דברי תוכחה, כי בנפשו דבר, כנודע.