Group None

ובזה יובן פירוש הפסוק אל תבהל ע"ל פיך, ר"ל לא מבעיא כשאין דבריו יוצאין מקירות לבו רק מהשפה ולחוץ, וז"ש על פי"ך לבד, פשיטא שראוי לו שלא להוציא הבל פיו לבטלה, ולא עוד שגורם להפוך מן הבל שנעשה בלהת שהוא אותיות תבהל [וזה מביא בראשית חכמה שער הקדושה פ"י], כי מאחר שאינו מהלב ואינו בדחילו ורחימו לא פרחת לעילא, וקליפות הנקרא בלהת אוחזין בו, ובודאי יפה לו שתיקתו מדיבורו. אלא אפילו כשהתוכחה יוצא מהלב מכל מקום ראוי ליזהר שלא ידבר קנטורין על ישראל, וז"ש ולב"ך אל ימהר לה"וציא דבר לפני אלדים, ור"ל שלא לה"וציא בפירוש, דב"רי שהוא קשות, בזכרו עונות פרטי כל איש ואיש לפי מדת הדין הנקרא אלדים, כי בזה שאתה מחייבן אתה מעורר את מדת הדין העולה בשמים ומסטין, וז"ש אלדים בשמים ע"י שאתה מעוררו על הארץ לכך יהי' דברי רכות בצדק ובמישור, וזהו טעם אחד.