Group None

ואם נפשך לתרץ זה ולומר הא אין אדם מת וחצי תאוותו בידו (קה"ר א, יג). ושמעתי פירוש הפסוק (משלי ל, ח) ריש ועושר אל תתן לי, על פי הנ"ל, כי יותר שיש לו מתאווה יותר, כי מי שיש לו אלף מתאווה עוד, ומי שיש לו רבוא מתאווה לריבוא, א"כ יותר שהוא עשיר יותר הוא ריש לפי תאוותו. וז"ש ריש ועושר, ר"ל שהוא ריש ע"י עושר שיש לו, זה אל תתן לי, רק שיזכה למדת הסתפקות, ודפח"ח. וז"ש הנביא ידע שור וגו', כדי להסיר מלבם הרע נפש רחבה, וכמו שכתבתי במקום אחר בביאור הש"ס (שבת קיח:) המענג השבת נותנין לו משאלות לבו, והוא סותר הנ"ל דאין אדם מת וכו'. ובארתי, דאדם רשע שנקרא מת, בזה אין חצי תאוותו בידו, מה שאין כן הצדיק גיל יגיל במדת הסתפקות, יעו"ש.