Group None

ואמרתי לתת לב לתרץ דברי רמ"א בכל האפשרי, ותחלה נפרש הא דכתב הט"ז, דהרמב"ם סבירא לי' כרש"י, מדכתב (הל' מאכ"א פ"ט ה"ט) נאסרה אותה חתיכה ואוסרת השאר וכו'. דאין מזה הכרע דסבירא ליה כרש"י, דהא מסיים הרמב"ם (שם ה"י) במה דברים אמורים שלא ניער בתחלה אלא בסוף וכו', משמע בלא ניער לבסוף אין אוסרת אחרים. וכמשמעות הש"ס (חולין קח:) מאי לא ניער וכסה, אילימא לא ניערו כלל גם לבסוף, מיבלע בלע מיפלט לא פליט, ואינו אוסרת אחרים. ולסברת הט"ז (סק"ב), לרש"י בלא ניער לבסוף גם כן נאסר חלק תחתון מן חלק העליון, וחוזר ואוסר למטה כל הרוטב וכו'. אלא מ"מ מדבעי ניער בסוף וכו', מזה מוכח גם כן דדברי הדרכי משה כנים, דיש קולא לרש"י מצד אחר - אם מקצתה ברוטב כשם שאינו מצטרף כך אינו אוסרת השאר, ודלא כהט"ז שסותר זה מטעם שנאסר חלק תחתון מהעליון, והוא נגד הש"ס הנ"ל.