Group None

ובזה יובן הש"ס הנ"ל שהוא בפ"ק דע"ז (ד:), אמר רבי יוחנן אמר רשב"י לא היו ראויין ישראל לאותו חטא, וכן דוד לא הי' ראוי וכו'. והקשה בעל עקידה על תיר[ו]ץ להורות תשובה, מי יאמר שמקבלין אותן, הא האומר אחטא ואשוב וכו' (יומא פ"ח מ"ט), ואם יקבל אותן ג"כ אינו כדאי וכו'. וגם תקשה בפירוש מאמר לא היו ראוין, אי ר"ל כפירוש רש"י בש"ס, שהש"י אינה לידם זה החטא לתכלית זה להורות תשובה, קשה אחר שהם מוכרחים זה אפילו מחילה אינם צריכים, ומה ראי' לדורות החוטאים בבחירתן. ועוד, למה כעס הש"י אח"כ עליהם עד וביום פקדי ופקדתי וכו' (שמות לב, לד). ואי ר"ל שהם בעצמם חטאו בבחירתן לתכלית זה להורות תשובה קשה כנ"ל, האומר אחטא ואשוב וכו', ואם באפשר יקובלו, מכל מקום איך הניחו ודאי טהרות ונקיות שבידם עבור ספק תשובה. וגם אם יהי' ודאי, וכי ס"ד שהם יחטאו עבור הדורות העתיד[י]ן להורות תשובה, הלא נאות יותר לדורות העתידין שיחטאו ויקובלו ויהי' פתחון פה להורות וכו', יעו"ש שהאריך. וכן למ"ש מוהרש"א שהניח הש"י אותם על בחירתם כדי להורות וכו', ג"כ לא משמע כך, שמשמעות לשון הש"ס משמע שהם עשו לתכלית זה להורות תשובה, וכמ"ש בעל עקידה, יעו"ש.