Group None

ונ"ל, דאיתא בש"ס דחגיגה (יד:), ד' נכנסו לפרדס, אמר להם רבי עקיבא כשתכנסו אצל אבני שיש טהור שלא תאמרו מים וכו'. בן עזאי הציץ ומת, ועליו נאמר (תהלים קטז, טו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. בן זומא הציץ ונפגע, ועליו נאמר (משלי כה, טז) דבש מצאת אכול דיך פן תשבע ותקיאנו. אחר קיצץ בנטיעות. רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום. ופירש רש"י עלו לפרדס, לרקיע על ידי שם וכו'. והתוספות כ' ולא עלו למעלה ממש, רק נראה להם כאלו עלו למעלה וכו'. ומוהרש"א פירש בשם ספר ישן, נכנסו [לפרדס] החכמה אלהית, ובן עזאי מתוך דביקות ואהבה רבה וכו', ובן זומא שלא הי' שלם בדעת כבן עזאי ונסתכל באור בהיר יותר ממה שהי' דעתו סובלת, נתבלבל ונפגע שנטרפה דעתו. ואחר קיצץ וכו'. ורבי עקיבא שלא הרס לעלות יותר ממה ששכל אנושי יוכל להגיע, נכנס ויצא בשלום, ע"כ.