Group None

ונ"ל דפרשה זו בא ללמדינו כלל גדול בענין כללות עבודת האדם בעה"ז בחומר וצורה, הנק' שכל ורצון, ונקראו יעקב ועשו - כי טענת השכל שכל מגמתו יהי' לעתיד, וצדק לפניו יהלך (תהלים פה, יד) לעתיד. והרצון הוא בהווה, כי תאווה הוא לעינים (ע' בראשית ג, ו) ומוכן לו לעשותו מיד, ותשחק ליום אחרון (משלי לא, כה) כמ"ש בעקידה (ע' שער עג) הובא לעיל יעו"ש. לכך השכל נקרא יעקב, שכל השתדלותו בעקב, מה שאין כן הרצון והתאווה נקרא עשו הוא אדום, לעשות מיד רצון התאוה שנקרא אדום, חמימות ואדמימיות התאוה כנודע. וגם זה עשו איש שעיר (בראשית כז, יא), המעלה שערות לחמם גופו. ואנכי איש חלק, כי חלק יהוה עמו (דברים לב, ט) שהוא לעתיד, ואינו מזומן, ומי ישמע לי.