Group None

וז"ש ואותנו הוציא כאשר נשבע לאבותינו. אברהם, בזכות האמנה כנ"ל. והסתפקות ביעקב, שאמר יעקב יש לי כל, ודרשו חז"ל די ספוקי, ר"ל המעט שיש לו פרנסת יומו נחשב לו לרוב כל, והוא מדת הסתפקות. ואז כשיש בנו מדת אוכלי המן, שפיר ויצוינו ה' לעשות את כ"ל החוקים וגו', ואין לך להתפאר במדה זו שבא לידך, כי אדרבה וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצות וגו', ור"ל כי אדרבה לצדקה ראוי שנחשוב לנו על הקדוש ברוך הוא שגמל עמנו חסד, שיספיק לנו זמן שנשמור לעשות את כל דברי התורה וגו', וכמ"ש הרמב"ם (הל' תשובה פ"ט ה"א) כי כל יעודי התורה בברכותיו הוא כדי שיהי' לו פנאי לשמור ולקיים את דברי התורה וכו', יעו"ש.