בהעלותך
46 · Беаалотха
Display Settings
Bookmarks
No bookmarks yet. Click the bookmark button to save your position.
Core Idea
The shattering of the vessels occurred primarily in the realm of circles, not in the realm of straightness, according to Lurianic Kabbalah.
Разрушение сосудов произошло в основном в сфере кругов, а не в сфере прямоты, согласно Лурианской Каббале.
Key Points
- שבירת הכלים לא היתה ביושר ולא בעיגולים בלבד.
- בעץ חיים נכתב שהשבירה היתה בעיקר בעיגולים.
- הרב זלה"ה הסתפק אם היתה שבירה גם ביושר.
- השבירה בעיגולים נחשבת לעיקרית לעומת היושר.
- העיגולים הם בחינת חיצוניות לעומת היושר שהוא פנימיות.
- The shattering of the vessels did not occur in a linear manner nor solely in circles.
- In Etz Chaim, it is written that the shattering primarily occurred in circles.
- The revered Rabbi, of blessed memory, was uncertain if there was also shattering in a linear manner.
- The shattering in circles is considered primary compared to the linear manner.
- The circles are considered external compared to the linear manner, which is internal.
- Разрушение сосудов не происходило только в Йошер и не только в Игулим.
- В 'Эц Хаим' написано, что разрушение происходило главным образом в Игулим.
- Рабби Заль (мир его праху) сомневался, происходило ли разрушение также и в Йошер.
- Разрушение в Игулим считается основным по сравнению с Йошер.
- Игулим рассматриваются как внешнее по сравнению с Йошер, который является внутренним.
The esteemed Rabbi, of blessed memory, discusses where the breaking of the vessels occurred. In Etz Chaim, it is mentioned in several places concerning this matter. It is explicitly written in Sha'ar 8, Chapter 1, that the breaking was not in Yosher (Straightness/Rectitude) nor in Igulim (Circles), but rather, the breaking and the rectification were in the aspect of Yosher, while the Igulim are in a different aspect.
Later, it is written similarly in Sha'ar 9, Chapter 8, and there, the commentary of the Shemesh in his might (a gloss) states that further on, in Chapter 10, the Rabbi, of blessed memory, was uncertain if the breaking also occurred in Yosher, and it is clarified there that indeed, there was a breaking also in Yosher.
However, the primary discussion of breaking is always concerning the Igulim, which are an external aspect compared to Yosher, which is an internal aspect. Therefore, the breaking of the vessels is more relevant to the Igulim, as the concept of breaking is always measured according to the aspect of Igulim.
Вопрос о том, где произошла "швират ха-келим" (שבירת הכלים), то есть "разрушение сосудов", обсуждается в нескольких местах в "Эц Хаим". Рабби Хаим Виталь, ученик Аризаля, в "Эц Хаим" пишет, что разрушение не происходило ни в "йошер" (יושר), то есть в прямолинейности, ни в "игулим" (עיגולים), то есть в кругах. Это было сказано в "Шаар Хет", глава 1.
Затем он продолжает в "Шаар Хет", глава 9, и там он добавляет, что в дальнейшем в "Шаар Йуд" он сомневался, произошло ли разрушение также в "йошер". И в итоге он утверждает, что разрушение действительно произошло также и в "йошер".
Однако, основное обсуждение касается "игулим", которые являются аспектом "хицониют" (חיצוניות), то есть внешней стороны, в отличие от "йошер", который является аспектом "пнимиют" (פנימיות), то есть внутренней стороны. Поэтому разрушение сосудов более связано с "игулим", так как разрушение всегда происходит в аспекте "хицониют" по сравнению с "пнимиют".
ה הכלי קיבול שלונה להיות אור יושר זה בעל מדריגות הנר' צדוק )ליקוטי מאמרים אות ט"ז(: "וה
מצא שלא כל עגולת אותו מקום חללנפש וגוף האדם ונ הוא בעל מדריגות גם כן בדמותו כצלמו וכמו
ו כקומת אדםנעשה כלי קיבול לאותו אור ישר רק כפי מדת וקומת אותו אור ישר דהיינ וינופ
והרי
,וי הרבה חוץ מכלי קיבול של אותו אורנשאר פנ מצאנוי הוא בדמות עיגול וכדור ונאותו אויר פ
ו כדי שיהיה מקום לעולמות שבאמת לא היה די כלל באותו צמצום ראשון רק צריך מלבושיםנ)והיי
י כליםנמצא יש שנעל לבושים והעלמים על העלמים עד שיגיע לבריאת העולם הזה כידוע( ו האחד
ימי ביושר ואור מקיף בעיגולים, והעגול כלי קיבול להיושרני אורות אור פנעיגולי ואחד יושר וכן ש
ו ובעיגול אין חילוקנוי והוא מקבל בתוכו היושר בחלק ממנו שהעיגול הוא כללות המקום פנהיי
.מדריגות רק ביושר..." עיי"ש
:ונזה לשו .ת יושר, לא היה זה מתחלהנת עיגולים ובחינקודים בחינו שיש בנם זה שאמרנ"ואמ
פשנ תנת עיגולים שלהם לבד בלתי יושר, ואלו הם בחינאצלו בבחינ קודיםנאך מתחלת האצילות, ה
פש לבד, שהם עגולים, ולא יכלונ תנ"ל, ולכן היתה שבירתן כי לא יצא להם רק בחינקודים כנשל ה
לקבל אור הע ת מיתת המלכים וביטולם כמבואר באורך בפרקין. וזהו סודנליון, ואז היה כל בחי
ות רבים', כי א"ק היה בונהפסוק )קהלת ז( 'אשר עשה אלקי"ם את האדם ישר והמה בקשו חשבו
ות רבים' שהםנקודים, 'בקשו חשבונת יושר, וזהו 'עשה את האדם ישר', 'והמה' שהם הנבחי
עשה בהםנ העגולים, ולא
ותנבאר איך הם בקשו חשבונ שברו ומתו, ואחר כךנ ת יושר, ולכןנבחי
קודות כך בעגולים יותר משאר אורות של אוזן חוטםנת העגולים, ולמה יצאו הנרבים, שהם בחי
.פה, שכולם לא יצאו אלא בדרך יושר
של היושר סוד שהוא ,אותן הָיְחֶוה שלהם הרוח ביאת ידי על היה שמתו המלכים של תיקון הנוה
וקבאנוקבא לא שייך אלא ביושר, ואז הוא דכר ונקודים, והוא סוד אדם, כי צורת אדם דכר ונה
("א מאורותנ) ממש. גם האדם הוא שם מ"ה שהוא גימטריא אד"ם, והוא בא ביושר ויצאו מהארת
.המצח
ת רוח, וזהו רוח שלנגם תבין איך זה השם של מ"ה והוא בז"א וביצירה, שהוא בחי
."קודיםנה
:ונזה לשו ת ז' מלכיותנת העגולים שבהם לבדם, שהיא בחינ"ודע שהמלכים יצאו תחלה בחי
קודותנ 'פש לבד, ויצאו הונ תנת ב"ן של מלכות, והם בחינקרא 'מלכים' שהם בחינ שבהם, ולכן
"א שבזו"ן( שהם הז' מלכיות שיש בזו"ן, כי השש מלכויות הם בז"א והשביעית היא מלכותנ) שבז"א
שבמלכות, ולכן לא
ודעני והוא הדר, והוא יסוד כנתקיימו. ואחר כך בעת התיקון, יצא מלך השמינ
ת המלכויות שיש בזו"ן, ולכן יצאו המלכויותנבאדרא רבא, והוא גבוה מהז' מלכים, שכולם בחי
ת יסוד שבכלנקבה תסובב גבר', ואחר כך יצא הדר שהוא בחינ' (בסוד העגולים, בסוד )ירמיה ל"א
ותנאחד מז' תחתו ה"י שבהם, והרי הם עתה ז' מלכיםנ , והיה כלול מהו"ק כולם, שהם חג"ת
'יים דהדר, וכולם כלולים בו שהוא התחתון שבהם, והם סוד שתי שבתות, זנים שמתו וז' שנראשו
קרא שם מ"ה, והוא רוח, והוא יושר, והוא זכרנ ו. וזהו הדר הכולל ו"קנוז', והבן ככתוב אצלי
"ת חגנקבה, שגם בחינו ,ה"י שבמלכות יצאה עמו עתה, כי המלכות שבמלכות היא שיצאת תחלהנ ת
וקבא דז"אנת ז' מלכיות שיש בו"ק דז"א ובספירת מלכות דנמצא שבחינוהיתה מלך האחרון שמת, ו
-
קרא הדר, ויצאונ ,ה"י שבז"אנ ת חג"תנאלו הם הז' מלכים שיצאו תחלה ומתו. ואחר כך יצאו בחי
ונה"י דנת חג"ת ונבחי זכר באדרא דף קל"הנקרא מהיטבאל אשתו, ואלו יצאו בתיקון אדם כנקבא ו
קראנ יהםנודע, ושנקרא אדם כנ ות אלו, הם ביושר דרך קוין, ולכןנע"ב, והבן זה מאוד. ושתי בחי
,ודע, ומ"ה הם ו"ק דז"אנת ב"ן כנים, שגם בשם מ"ה יש בחינחלקין לשנ שם מ"ה הכללי, ועם כל זה
וקנ וב"ן הם ו"ק שהם בחי' ז' מלכים קדמאין, הם מ"ה וב"ן דב"ןנ"ם שבעה מלכיות דזונבא. ואמ
.עשה מהם עגוליםנקרא ב"ן, ונ ות אלונהכללי, שגם בשם ב"ן יש מ"ה. וב' בחי
ת עגולים, והםנפש, והוא ז' מלכיות שיש בזו"ן, ואלו יצאו בבחינכלל העולה, ששם ב"ן הכללי הוא ה
,מ"ה וב"ן שבשם ב"ן הכללי, ואחר כך יצאו הדר ומהיטבא"ל, והם מ"ה וב"ן שבשם מ"ה הכללי
ת רונתקיימו גם העגולים, כי הם בחינ עשה פרצוף אדם ביושר, ובסיבתםנ והם ו"ק, זו"ן, ואלו ח
ו בסוד העיבורנתקנתבררו ונ ה בעת העיבור שהוא התיקון, אז אותן המלכיםנפש. והנהמקיים ה
תנית. וגם בחינשברו פעם שנ עשו עגולים גם כן ולאנ תוך העגולים דאבא ואימא, והבן זה, ואחר כך
סו בעיבור בתוך אבא ואימא ביושר )שלהם(, ויצאו זו"ן דנכנת ו"ק, ונהדר מהיטבאל היו בחי יושר
גדלו גםנ פש שהם העגולים. ואחר כך בהגדלת ז"אנין הרוח לבד לקיום הנת ו"ק לבד, שהוא ענבבחי
שלמה בכל הפרטים. ובזה תבין למה הז"אנ שמה, ואזנ ות יחידה חיהנוק', שהם בחינג"ר ז"א וג"ר ד
ת עגולים, ויושר אין בו רק ט' ספירותנאין בו רק ט' ספירות, שהמלכות שבו הוא בחי
וקבאנ, וכן ב ."
:ונו שם, בשילוב טבלאות שהוספנביא את לשונ
סתפק לי ג' ספיקות באחר התיקון, )א'( אונ"
.עשה יושר לבדו דכל אצילותנ שאר עגולים, וממ"ה לבדונ דשם ס"ג
בעת צאת המלכים בעת התיקון
ו פרצופינתקנ יצאו עיגולים דב"ן, ומהם
.עיגולים דאצילות
ו פרצופי יושרנתקנ יצא יושר דמ"ה, ומהם
.דאצילות
)ב'( או שתחלה יצא ס"ג דעגולים , ואחר כך בעת התיקון אז יצא גם היושר דס"ג ויושר דמ"ה שהוא
שארו עגולים מס"ג לבד ויושר ממ"ה ומס"ג, ועל כןנמהיטבאל מלך הח' הדר כלול זו"ן דמ"ה, ו
ה, אך היושר דס"גנה שמו, והוא ס"ג כבראשונשתנ קרא ב"ן, כי הס"ג דעגולים לאנ הס"ג דיושר
.קרא ב"ןנ
בעת צאת המלכים בעת התיקון
ו פרצופינתקנ יצאו עיגולים דס"ג, ומהם
.עיגולים דאצילות
ו פרצופינתקנ יצא יושר דמ"ה ודב"ן, ומהם
.יושר דאצילות
,קרא ב"ן, וגם עגולים ויושר דמ"הנ)ג'( או שתחלה יצאו עגולים דס"ג, ובתיקון יצאו יושר דס"ג ה
.קרא ב"ןנתחברו עגולים דמ"ה ועגולים דס"ג, וכן יושר דמ"ה עם יושר דס"ג הנו
בעת צאת המלכים בעת התיקון
ו פרצופינתקנ יצאו עיגולים דב"ן, ומהם
.עיגולים דאצילות
ו פרצופינתקנ יצא יושר דמ"ה ודב"ן, ומהם
.יושר דאצילות
ו פרצופינתקנ ויצאו גם עיגולים דמ"ה, ומהם
.העיגולים דאצילות
יהן יצאו תחלה, אך שהיונטריס הגדול דא"ק משמע בהדיא, כי העגולים והיושר דס"ג שנ)ד'( ומהקו
פש, ואחר כך יצאו בתיקון רוח שהוא עגולים דמ"ה ויושר דמ"ה, והוא פירוש רביעי קרובנ תנבחי
פלו אחורייםנכתב שם שהיו בדרך קוין, שנ סתפקתי, והראיה כי במיתת המלכיםנלפירוש שלישי ש
ודע כי אין קוין אלאנות. ונדאו"א, שהג"ר לבדו היו בדרך קוין, ועל כן לא מיתו אלא הז' תחתו
.ים ואחור אלא ביושרנביושר, וכן אין פ
בעת צאת המלכים בעת התיקון
ו פרצופינתקנ יצאו עיגולים דב"ן, ומהם
.עיגולים דאצילות
ו פרצופי יושרנתקנ ויצא גם יושר דב"ן, ומהם
.דאצילות
ו פרצופינתקנ יצאו עיגולים דמ"ה ומהם
.עיגולים דאצילות
ו פרצופי יושרנתקנ ויצא יושר דמ"ה, ומהם
.דאצילות
ו לדבר כלל בעגולים אלא ביושר, לכן לאנינטריס שלא היה רצונכתב בראש הקונם לפי שנואמ
ים אלא דיושר. וכןנזכר בתיקונ ין מיתת המלכים העגולים, אלא דיושר לבד, ולכן לאנתבאר שם ענ
ין( )סכ"י: בעין( ומצח שהםנטריס הקיצור שכתב כי באח"פ לא יש רק יושר, אך )בענראה מקונ
קודנה ראה כי בעין לבדו שהוא ס"ג וכן במצח לבד שהוא מ"ה יש יושרנ הנים יש יושר ועיגולים, וה
."ועגולים בכ"א מהם
:(ג"פ קודותנלשם )חלק הביאורים שער דרושי ה ,ה עצמה אשר כוון המאציל יתברך שמונ"הכוו
ת עגולים ויושר, ועיקרם הוא רק היושר לבד, כי הרי החוט דא"סנלסדר את כל העולמות על בחי
,ין כל העולמות כולםנמשך עיקר האור שהוא הרצון והכח בפעולת ובנ ונה ממנשהוא קו היושר ה
ו הוא כלנת עגולים וממנוהגם שעצמות הצמצום הוא בחי
הכלים כולם, עם כל זה הרי בלתי אור
ת כלים כלל, כי כשהואנדקו היושר לא היה פועל העצמות הצמצום מאומה, אפי' ההתהוות דבחי
ת מקיף להעגולנתו הוא בבחינשמה. והגם שבחינ בעצמו בלתי האור דקו היושר הרי הוא כגוף בלא
ת כינותנת א"ס המקיף, אך היא הנולהקיף את הקו והוא מבחי ,ם יכולים לקבלנמא"ס המקיף אי
משךנצתמצם אותה העצמות בצמצום חזק כ"כ שלא לפעול מאומה, אלא רק בכח הארת הנ ולכך
תהוו שם אחר כך הוא רק בכחנ בו מהקו דק דא"ס שהוא הקו היושר, ואפילו כל העגולים אשר
ודע. וכן הואנף ב' וכנואור דקו היושר לבד, וכמו שכתוב בעגולים ויושר ע בכל עולם ועולם הוה
היושר שבו העיקר והתכלית שבו, שגם כל העגולים דאותו עולם הוא רק בשביל היושר וכולם טפלים
"ז שםנ אליו, וכהשורש של האילן אשר התכלית שלו הוא האילן והפרי, )ועי' בפ"א לעיל באות
."שמה, והבןנותבין(, וכהגוף שהוא טפל לה