Group None

א"י על פרש"י הנ"ל ראה שאין פתחיהן מכונים. יש לרמוז בזה כי הנה ידוע שסט"א הוא תמיד לעומת הקדושה כקוף בפני אדם וכשהאדם רוצה לכנוס אל הקדושה ולקבל עליו עול מלכותו ית"ש אז מתחזקת הסט"א לעומתו להלחם בו ולבלבלו ולכן צריך האדם לפקוח עינים על כל דרכיו ובתחבולות לעשות מלחמה כי כשרואין המקטריגין את הפתח שפתח לו האדם לעבוד את ה' מתחזקין לעמוד לשטן לו באותו הפתח ולבלבלו ולכן צריך האדם לפתוח לפניו דרך אחר אשר לא ידעו ולא יבינו המקטריגים לבלבלו וכן בכל עת ובכל שעה צריך האדם לבחור לו דרך חדש ופתח אחרת להנצל מן המבלבלין ומקטריגין כי עי"ז יתבלבלו המסטינין העומדים לשטן לו כשיראו שלא הועיל להם מה שעמדו לנגדו לסגור הפתח לפניו אשר פתח מקודם לכן מכיון שהאדם נטה לדרך אחר ולפתח חדש אשר לא ידעו מקדם ועי"ז יוכל להנצל מידם ולעלות מדריגה אחר מדריגה עד ינחה עליו רוח ה' וכן אין הדבר שוה בכל אדם כי כל אדם צריך לדרוך לפי שורש נשמתו בקדושה ולפי שכלו והנה בלעם הרשע שהי' מקור הטומאה ושורש רע נשא ג"כ עיניו ולבו לבלבל את ישראל ולהפרידם מדביקותם וראה שאין פתחיהן מכוונים רומזו בזה שראה שכל מה ששם מגמתו לעמוד ולבלבל דרכי עבודתם ולסגור לפניהם הפתח אז הם עשו בערמה לפתוח להם בכל עת כל איש מהם פתח חדש אשר הוא לא ידעו מקדם וזהו שוכן לשבטיו שכל שבט מהם הי' לו שביל בפני עצמו ופתח בפני עצמו בכל עת ומפני זה לא הי' יכולת בידו לעשות להם כל מאומה כי נחה עליהם רוח ה' ע"י עבודתם ודביקותם בא"ס ב"ה וזהו ותהי' עליו רוח אלהים ופי' בזוה"ק עליו על ישראל ובע"כ הוכרח לברכם והבן.