Group None

עוד על פסוק הנ"ל ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו כו' הדקדוקים רבו א' איך שייך אצל לחם לשון מטר. ב' מהו ולקטו איך שייך לקיטה אצל המן הלא כולו היה בלי פסולת ולקיטה שייך אצל דבר שיש בו פסילת אזי צריך לברור הטוב מן הרע אבל המן כולו טוב היה והיה לו לומר ולקחו גם קשה באמרו ותעל שכבת הטל ופרש"י ובמקום אחר הוא אומר וברדת הטל מלמד שהי' המן מונח בקופסא טל מלמעלה וטל מלמטה קשה מה משמיע לנו בזה ומה מעליותא הוא שמונח בקופסא. ד' שאמר הכתוב לקטו ממנו איש לפי אכלו עומר לגלגולת קשה למה קרא את המדה בלשון עומר גם מהו לשון גלגולת והיה לו לומר עומר לנפש. ה' כתיב ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העומר לאחד ויבואו כל נשיאי העדה כו' ויאמר אליהם הוא אשר דבר ה' שבתון שבת קודש כו' קשה למה לא אמר דיני שבת במן קודם שבאו אליו אף שרש"י ז"ל פי' שעל זה נענש מרע"ה שכללו הכתוב עד מתי מאנתם כו' מ"מ צריכים אנו להבין כוונת משה בזה גם קשה מה שנתעוררו קדמאין למה לא ירד המן בשבת ונראה בזה דאיתא במשנה א"ר יהושע בן לוי עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות ופי' הברטנורא כל הנאה וקורת רוח שיש לכל צדיק בעולם הבא הוא שלש מאות ועשר פעמים כנגד כל תענוג עו"הז לכאורה אין להבין הפי' הזה כי לכאורה משמע בין עני שלא היה לו תענוג עו"הז ובין עשיר שהי' לו כל מיני תענוג בעו"הז ונתן להם לעולם הבא ש"י פעמים תענוג על מה שהי' להם בעו"הז אף שהעשיר אין צדיק יותר מן העני ואין הדין נותנת כן הלא העני הוא עובד ה' כמו העשיר ולמה יחסר חלקו בעבור שלא היה לו תענוג עוה"ז אך הפי' הוא כן כי העיקר העבדות של אדם הוא להגביר השכל על החומר ולמעט עצמו מכל תענוגי העו"הז ומי שהוא מואס בתענוג עו"הז ומכניע החומר וממשיך א"ע אחר השכל ואינו רוצה בהנאת ותענוגי העו"הז והגם שיש לו עושר וכבוד אינו נהנה ממנו כלל רק מה שצריך לעבדות הבורא ב"ה כפי אשר משבר חומרו ותאוותיו בעו"הז כן יהיה לו ש"י פעמים תענוג בעו"הב נמצא כל מי שהוא מואס יותר בתענוג עו"הז יגדל חלקו יותר בהש"י עולמות בעו"הב כי זה עיקר עבדות ה' שלא ליהנות מתענוגי עו"הז כלל כמו שמצינו ברבינו הקדוש שהי' עשיר גדול וזכה לשתי שולחנות וקודם פטירתו זקף עשר אצבעותיו למעלה ואמר רבש"ע גלוי וידוע לפניך שיגעתי בי' אצבעותי ולא נהנתי אפילו באצבע קטנה כי כן צריך להיות הרוצה לילך בדרכי התורה ועבודה והנה המן הי' מאכל רוחני' כדכתיב לחם אבירים אכל איש וירד מעולם גבוה ממקום שנוזל משם בני חיי ומזוני לישראל ואמרינן בגמרא בני חיי ומזוני לאו בזכותא תלי' מלתא אלא במזלא וכשירד לארץ נתגשם כי אפילו מלאכים כשבאו לאברהם אבינו נתלבשו בדמות אדם לכן עיקר מצות המן הי' שיכוין באכילתו להשיג עבדות ה' ע"י ולא להנאת עצמו וללקוט ולברור הקדושה ולהניח את הגשמיות שבו לכן הצדיקים היו לוקטים הקדושה והיו מניחים הגשמיות ולכן היו אוכלים אותו כמו שהי' והרשעים היו לוקטים הגשמיות כי היו מכוונים באכילתן להנאת עצמן ומניחים הקדושה לכן היו חוזרים לתקן אותו בטחינה וזה שטו העם ולקטו דהיינו השוטים היו לוקטים הגשמיות ומניחים הקדושה לכן טחנו אותו כנ"ל ומזה נבוא לביאור הפסוקים הנ"ל ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים פי' קודם שירד לארץ הי' רוחני' לכן שייך אצלו לשון מטר וכשירד לארץ נתגשם ונקרא לחם ויצא העם ולקטו מחמת שנתגשם הי' צריך לקיטה דהיינו ללקוט הקדושה ולהניח הגשמיות כנ"ל ולכן הי' מונח בקופסא טל מלמעלה וטל מלמטה כי שני פעמים ט"ל עולה בגימ' מזל"א שמורה על מקומו מהיכן הוא ורד מעולם העליון כנזכר וצוה הקב"ה לקטו ממנו איש לפי אכלו עומר לגלגולת כלומר שלא יכינו להנאתן אלא להעלות הקדושה שיהי' להם ש"י עולמות לעו"הב כי עמ"ר בגימטרי' ש"י וגלגולת רומז לעו"הב שהוא המוח והיינו איש לפי אכלו עמר לגלגולת ר"ל לפי מה שיכוין באכילתו אל הקדושה כן יהיו הש"י עולמות שלו אם לא יכוין להנאת עצמו כלל יגדיל חלקו יותר בהש"י עולמות ואם יכוין להנאת עצמו ג"כ מעט יקטין תענוג בהש"י עולמות לעו"הב והצדיקים היו אוכלים אותו על טהרות קודש והיו טועמין מעין עולם הבא ואמר הכתוב ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני עמר לאחד פי' כי ביום הששי ירד המן ג"כ על שבת קודש וירד בקדושה יתירא יותר מבימות החול שקדושת שבת הוא מעולם הכתר ולכן אנו אומרים בשבת קדושת כתר כי אז נתגלה עולם הכתר לכן ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני עמר לאחד כלומר שהי' במן ביום הששי קדושת כתר והיינו שני עמר לאחד כי שני פעמים עמר עולה בגימ' כתר כי שני פעמים ש"י הוא כמנין כת"ר והצדיקים שהיו משיגים ע"י המן הקדושה העליונה הי' רואים בו כי ביום הששי הקדושה יותר גבוה בו לכן כתיב ויבואו כל נשיאי העדה ויגידו למשה מה זאת שאנו משיגים היום בהמן קדושה עליונה יותר משאר כל ימות השבוע ואמר להם משה הוא אשר דבר ה' שבתון שבת קודש לה' מחר לכן ירד המן על ש"ק בקדושת שבת שהוא שני פעמים ש"י והוא בגימ' כת"ר ובמה שאתם מכונים לכבוד שבת אתם משיגים היום בהמן קדושת שבת ולכן לא אמר להם מקודם דיני מן בשבת מפני שלא ידע אם ישיגו הקדושה שבו ולכן לא ירד המן בשבת כי בשבת אין שם ברורי עולמות כי אם עליות עולמות ולא היה באפשר שיתגשם והוצרך לירד בששי בקדושת שבת קודש ודו"ק.