Group None

א"י אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלו באר ענו לה. ואיתא במדרש מפני מה לא נזכר שם משה מפני שנתענש על ידי המים ואין אדם מקלס לאיספקלטור שלו כו' ויש עוד לאלקי מילין מפני מה לא נזכר משה בשירה זו. ונקדים תחילה מה דאיתא בגמרא וממדבר מתנה כיון שאדם עושה עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל תורה ניתנה לו במתנה שנאמר וממדבר מתנה כיון שניתנה לו במתנה נחלו אל שנא' וממתנה נחליאל וכיון שנחלו אל עולה לגדולה שנאמ' ומנחליאל במות ואם הגבי' עצמו הקב"ה משפילו שנא' ומבמות הגי ולא עוד אלא ששוקעין אותו בקרקע שנ' ונשקפה על פני הישימון ואם חזר בו הקב"ה מגביהו שנאמר כל גיא ינשא גם במקום אחר איתא מאי את אויבים בשער אמר ר' חייא בר אבא אפילו אב ובנו רב ותלמידו שעוסקים בתורה בשער אחד נעשו אויבים זה לזה ואינם זזין משם עד שנעשו אוהבים זה לזה שנ' את והב בסופה אל תקרא בסופה אלא בסופה והנה צריך להבין ולשים לב שחז"ל עשו סמך לדבריהם הקדושים הפסוקים אלו ולפי דרשות חז"ל אינו מובן מלת על כן יאמר כו' כי מה שייך הדרוש שדרשו שת"ח כעשו אוהבין בסוף להענין שלמעלה שאומר על זה על כן והנראה בזה עפ"י מה דאיתא בגמרא הקורא בלא כעימה והשונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר כו' והענין הוא שעיקר עבדות ה' היא שישיג אדם פנימיות התורה וידבק עצמו בא"ס ב"ה אך אי אפשר לאדם להשיג פנימיות התורה אם לא שילמוד תחילה פשטות התורה על בורי' ולא המדרש עיקר אלא המעשה שלימד על מנת ללמד לשמור ולעשות ואם הוא לומד למען יתגדל בה אינו משיג הלכה אליבא דאמת לכן עצה היעוצה לאיש אשר יחפוץ להשיג שמעתתא אליבא דאמת תיכף בקומו בחצות לילה ישפוך תחינות ובקשות לפני המקום ב"ה ויפשפש במעשיו ויעשה תשובה עליהם ואח"כ יזמר זמירות שירות ותשבחות לפני מלך מהולל בתשבחות קודם לימודו ואח"כ ילמוד בכוונה עצומה לשמור ולעשות בוודאי ישיג הלכה ברורה אליבא דאמת כמו שניתנה למשה בסיני לכן אצל דוד המלך כתיב וה' עמו ודרשו חז"ל מלמד שהלכה כמותו בכל מקום מפני מה זכה דוד לכל זה מפני שהי' נעים זמירות ישראל וקם בחצות לילה וקיבל עליו עול מ"ש והי' משורר שירות ותשבחות לאין שיעור לפני יוצרו לכן כשלמד אח"כ השיג הלכה ברורה אליבא דאמת כמו שניתנה מסיני אבל מי שאינו עושה תשובה ואינו אומר שירות ותשבחות קודם לימודו הוא משחית עצמו ועבודתו חלילה וזהו שאיתא בגמרא הקורא בלא נעימה ר"ל שאינו עושה תשובה טרם קריאתו ונועם רומז לתשובה שהיא נועם עליון. והשונה בלא זמרה ר"ל שאינו אומר שירות ותשבחות קודם הלימוד עליו הכתו' אומר כו' ובמדרש איתא שקודם שהכה משה את הצור היו ישראל לומדים תורה שבע"פ הלכה ברורה בלא פילפול ואחר חטא מי מריבה נסתר מהם הלכ' ברורה ונתרבה המחלוקות והפילפול בין ת"ח זה אוסר וזה מתיר ועפ"י דרכינו זה נבאר שכל הענין מדבר מכבוד התורה איך האדם יוכל לזכות להשגות התורה ונבוא לביאור למעלה בפ' זו כתיב הענין של מי מריבה על זה אמר הכתוב ע"כ כלומר ע"כ ע"י מי מריבה יאמר בספר מלחמות ה' פי' ע"י מי מריבה לומדים ישראל בספר דהיינו התורה ע"י מלחמות ה' ור"ל שנתרבה המחלוקת והפילפולים בין ת"ח זה אוסר וזה מתיר ואף עפי"כ את והב בסופה ודרשו חז"ל לבסוף נעשו אוהבין זה לזה שנתברר להם הלכה וע"י מה יזכה האדם שיתברר לו ההלכה כסולת נקי' אמר הכתוב ואת הנחלים ארנון נחלים רומז לתפילה כנ"ל וארנון הוא מלשון רינון כנ"ל ור"ל ע"י שהוא מרנן ומזמר להקב"ה בתפילתו יוכל להשיג הלכה ברורה אך ע"י שירות ותשבחות לבד בלא תשובה אינו מועיל כי אם יצרף לזה גם תשובה עמם וזה שאמר הכתוב ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב כלומר שהתפלות יהיו על דרך זה שע"י תפילתו ומזמוריו ינטה עצמו לשוב מאחרי יצה"ר שנקרא ע"ר וידבק עצמו אל צדיק הדור שנקרא אב החכמה וזהו ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ור"ל שפיכות התפילות מקירות לבו שנקראים נחלים יהיו עד"ז אשר נטה לשבת ער פי' אשר ע"י התפילות והמזמורים ינטה לשבת מאחרי יצה"ר הנקרא ע"ר ונשען לגבול מואב כלומר וישען עצמו לגבול הצדיק הנקרא אב החכמה ואם בדרך זה ילך הכתוב מבטיח לו משם בארה ר"ל ע"י תשובה ושירות ותשבחות יזכה לביאור התורה כי בארה הוא מלשון באר את התורה הזאת ולאיזה ביאור יזכו אמר הכתוב הוא הבאר אשר אמר ה' למשה אסף את העם ואתנה להם מים ר"ל שיזכו לביאור התורה ע"י השירות ותשבחות שהקב"ה ישפיע עליהם אור התורה וזהו ואתנה להם מים ר"ל שיזכו לביאור התורה כנ"ל שאתן להם מים דהיינו תורה שנמשלה למים וגמר אומר הכתוב אז ישיר ישראל פי' כשראו בני ישראל שנאבד מהם הלכה ברורה ע"י מי מריבה היו משוררים שירות ותשבחות על דרך הנזכר למעלה ועי"ז נתברר להם הלכה וזהו עלי באר ענו לה ר"ל כשכנסת ישראל אומרת שירה על דרך הנ"ל עונה לה הקב"ה שיעלה לה באר התורה מבורר היטיב ולכן לא נזכר משה בשירה זו שממנו לא נאבד הלכה ברורה והי' לומד התורה באר היטיב אף שלא אמר שירה אבל בני ישראל שנאבד מהם הלכה ברורה הוצרכו לעורר עצמם בשירות ותשבחות כדי שיתגלה הלכה לאמיתה כנ"ל.