Group None

כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי. שום תשים עליך מלך וגו' והי' כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר וכו'. ראוי לשים לב הלא התורה היא נצחית ואיך שייך מצוה זו עתה בגלות המר ובפרט שהרמב"ם ז"ל חשב אותה בין התרי"ג מצות גם קשה הלא כששאלו מלך בימי שאול הוכיחן שמואל על ששאלו שלא כהוגן וא"כ איך אמר הכתוב ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי וכי תעלה על הדעת שהתורה. תכתוב על ישראל לומר שישאלו שאלה בלתי הגונה. גם מה שאמר הכתוב וכתב לו את משנה התורה הזאת ג"כ אינו מובן מפני מה דווקא משנה תורה וחז"ל דרשו מזה שהיה חיוב על המלך להיות לו שני תורות. קשה היה לו לכתוב וכתב לו שני תורות מהו את משנה התורה הזאת ונראה לרמוז בזה דהנה בימים הקדושים שעברו מר"ה עד הו"ר הזמן היא להעלות המלכות שמים שיתגלה מלכותו במהרה על כל העולמות אשר עתה ניצוצי המלכות היא בהעלם מסובב בקליפות. וצריכים אנו לבנות קומות השכינה ולהעלות ניצוצי הקדושה עד שתתעלה המ"ש ויתגלה מלכותו על כל העולמות ובימים האלו הוא הזמן להעלותה שאז הוא היקף השנה. וצריכם אנו להעלותה כמו שהיה בעת הבריאה והנה בזמן היקף השנה אז המשפט והמשפט הוא אם כוונת האדם בלתי לה' לבדו לבנות קומת השכינה או ח"ו להנאתו אך כל איש ישראלי רצונו הוא לעשות רצון יוצרו אלא השאור שבעיסה מעכב לכן המשפט הוא לשפוט את הסט"א למה הן מעכבי' ומונעים את ישראל מלעשות רצון יוצרם לבנות קומת השכינה והנה במשנה תורה נמצאים בה דינין הרבה גם חידושי דינין שלא נמצאו בכל התורה מפני שד' ספרים הם כנגד ד' אותיות הוי' וספר דברים כנגד אדני שהוא מלכות כי דינא דמלכותא דינא והדינין והמשפט היא ביד המלך כמאמר הכתוב משפטיך למלך תן לכן אצל דוד כתיב ויהי דוד עושה משפט וצדקה ויהי דוד בכל דרכיו משכיל וה' עמו כלומר שהוא היה מלך ונאמר משפטיך למלך תן ומגמת דוד היה כל ימיו להביא המלכות אל קו הימין שאפילו השרי אומות יסכימו ג"כ על העלאות המלכות והיה עושה על ידי האתערותא דלתתא צדקה במקום המשפט ונתן מכיסו למי שנתחייב בדין כדי שלא יתרעם ולא יקטרג על המשפט ובזה הביא המלכות אל קו הימין וכל שרי אומות היו כפוים תחת החסדים לכן היה מושל דוד על כל האומות מפני שהיה מכניע שרי האומות שהם יסכימו ג"כ ולא יקטרגו עכנ"י וזהו וה' עמו ודרשו רז"ל שהיה הלכה כמותו בכל מקום היינו שהיה הלכה כמותו בכל העולמות מפני שהיה מכניע לשרי מעלה שהסכימו ג"כ על טיבות ישראל והנה פרי החג היו ע' כנגד ע' אומות בכדי שגם הם יסכימו על טובות ישראל ולא יקטרגו עכנ"י וביום הו"ר אנו עושין ז' הקפות ושונים ספר משנה תורה מפני שבהקפות אנו עושין חומות ומגינים להמלכות וזהו שביום זה החותם שבהקפות אנו עושים חימות שהע' שרים לא יכולו לקרב אל המלכות וכל הקפה כנגד יוד אימות (וחותם אותיות חומת) וביום זה אנו מעלין המלכות להמוחין שאהיה במילוי יודין ובמילוי ההין ובמילוי אלפין עולה בגימ' תנ"ד במנין ח'ו'ת'ם והמילואים בפני עצמם עולים ש'צ'ב' ועם ג' כוללים הן ש'צ'ה כמנין מ'ש'נ'ה שע"י הקפות אנו עושים חומות והוא אותיות חותם כנ"ל וגם ע"י משנה תורה שאנו לומדים בהו"ר בזה אנו מעלים הגבורות לשרשן שיסכימו ג"כ עם החסדים והמלכות מתעלה להמוחין ומקבלת השפעות טובות עכנ"י ומזה נבוא לביאור כי תבא אל הארץ וגומר ואמרת אשימה עלי מלך ר"ל שתרצה להעלות המלכות אל קו הימין שגם הסט"א יסכימו על טובות ישראל וזהו ככל הגוים אשר סביבותי פי' שמלת "ככל עולה שבעים ור"ל שגם העי"ן שרים אשר הן סביבות המלכות ויונקים ממנה לא יקטרגו ויסכימו ג"כ על טובות ישראל אמר הכתוב שום תשים עליך מלך ור"ל זהו יקר בעיני ה' שתשים מגמתך להעלות המלכות וע"י מה גמר אומר הכתוב והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת רמז ביום הו"ר ע"י משנה תורה וע"י הקפות שהן חותם כנ"ל מתעלה המלכות במוח כנ"ל.