Group None

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כו' פירש"י כל מקום שנאמר אלה פוסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים כו' מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני ולמה נסמכה כו' דינין לפ' מזבח לומר לך שתשים סנהדרין אצל מזבח הנה תירוץ של רש"י ז"ל הוא קצת תמוה הלא מפורש בתורה פעם אחת בפ' בהר סיני פרש"י שם מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה מסיני אף כולם נאמרו כללותיהן ופרטותיהן מסיני א"כ למה צריך רש"י ללמוד מואלה מיותרא דוי"ו להורות זאת והלא שם למד ממקרא מלא שכל המצות נאמרו בסיני וכבר הרגיש בזה אור החיים הקדוש זצ"ל גם קשה מהו לשון מוסיף על הראשונים שמשמע שיש כאן תוספת על הראשונים והיה לו לומר ואלה הוא כראשונים כו' גם קשה על מה פרש"י למה נסמכה פ' דינין אצל המזבח לומר לך שתשים סנהדרין אצל המזבח והלא מצינו שהיו הסנהדרין חוץ לירושלים כמו שאמרינן בגמרא עשר מסעות נסעה השכינה וכנגדן נסעו סנהדרין מעיר לעיר כמו שחשב שם בגמרא המקומות וגם כשהיתה בירושלים לא היתה אצל המזבח אלא בלשכת הגזית ואדרבה שאסורה לישב אצל המזבח שהמזבח הי' מקודש יותר אפילו מעזרת הכהנים ונראה לפרש עפ"י פשוטו כן דהנה ידוע שנתינת התורה הקדושה היה באש וברתת וזיעה כמבואר בכל מקום וזה היה רק בעשרת הדברות לבד אבל חז"ל למדו בג"ש במסכת ברכות שכל המצות וכל לימוד התורה צריכה להיות ברתת וזיעה עי"ש שדרשו על פסוק והודעת לבניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב מה להלן ברתת וזיעה אף כאן ברתת וזיעה ע"כ בעל קרי פטור מק"ש מחמת שא"א לומר ולקבל עול מלכות שמים ברתת וזיעה ע"ש בפרש"י בגמרא נמצא למידין מכאן שהתורה אינה ניקנית לאדם אלא א"כ לומד באימה וביראה וברתת וזיעה וכל לימוד התורה ועשיית המצות צריכין להיות וללמוד בהתלהבות גדול דהיינו ברתת וזיעה כמו שקיבלו אבותינו את התורה על הר סיני וצריך האדם לפשפש במעשיו היטיב ולהרהר בתשובה קודם הלימוד ולא כמצות אנשים מלומדה רק שישבר את לבו על מעשיו בעת עמדו להתפלל או ללמוד ולקבל עליו לבל יחזר עוד עליהם כמו שהיה מרגלא בפומי' של אדומו"ר הרב הקדוש רבינו יעקב יצחק הלוי זצוק"ל מק"ק לובלין על פסוק ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי זה קאי על מי שלומד תורה ואינו עוזב את דרכיו הרעים ומהרהר עליהם בתשובה קודם הלימוד וע"י שעושה תשובה קודם הלימוד הוא לומד באימה ויראה ברתת וזיעה וכשהאדם לומד ספרי מוסר וכדומיהן ע"י שהן מעוררין את האדם לתשובה נקל הוא זאת שילמד באימה וביראה אבל כשלומד פלפולי הש"ס והלכות ובפרט דיני ממונות מאד מאד קשה ללמוד באימה וביראה אדרבא שיוכל לבא חלילה לידי התפארות ח"ו כשיחדש איזה חידוש בלימודו לכן צריך ביותר קודם שישב ללמוד דיני ממונות לעשות תשובה ויתחרט על חטאיו וילמוד אותה באימה ויראה וברתת וזיעה אבל בעו"ה נתמעטה הדורות ונשכח כל זאת לא מבעי' שאין לומדים תורה ברתת וזיעה אלא אפילו אינם מתפללים בהתלהבות כמו שמצינו בדורות ראשונים שר"ע כשהיה מתפלל אדם מניחו בזויות זו ומצאו בזויות אחרת מרוב כריעות והשתחויות דהיינו ברתת וזיעה ובוודאי היה לומדים ג"כ כך כמו שמצינו בהרבה תנאים שליהטה אש סביבותיהן כנתינתן מסיני בעת לימודם הגם שהיו לומדים פילפולי אורייתא וזהו ביאור הרש"י ז"ל ואלה המשפטים פי' רש"י ז"ל ואלה מוסיף על הראשונים מה אלו מסיני ר"ל כי העשרת הדיברות נאמרו בסיני באימה וביראה ברתת וזיעה ובהתלהבות גדול וכשהאדם לומד ענינים כאלה דברי מוסר הם מעוררים אותו לעשות תשובה והוא לומדם באימה ויראה כנתינתן מסיני ומלמדינו הכתוב במילת ואלה המשפטים אף אלו מסיני דהיינו לימוד הדינים של התורה מסיני ר"ל נלמד מסיני שיהיה הלימוד של תורה הנגלית דהיינו לימוד המשפטים והדינין יהיה ברתת וזיעה והתלהבות כמו בסיני ומלמדינו הכתוב כשהאדם ירצה ללמוד המשפטים והדינין ועיקר הדינין הם דיני ממונות כמו שאמרו בגמרא הרוצה להחכם יעסוק בדיני ממונות שצריך להוסיף יותר ולעשות תשובה קודם הלימוד וילמוד באימה ויראה כי כשלומד דיני ממונות בקל יוכל לבא לידי התפארות בחידשו איזה חידוש לכן צריך לחזק א"ע יותר ויותר לעשות תשובה קודם הלימוד וזהו ואלה הוא מוסיף על הראשונים דהיינו שצריך להוסיף ולחזק א"ע לעשות תשובה קודם הלימוד וללמוד באימה ויראה יותר מכשלומד ספרי מוסר כי הראשוני' הן מעוררין את האדם כשלומד אותן וממילא נופל עליו אימה ופחד בעת לימודו וגמר אומר מה הראשוני' מסיני כלומר מה הראשונים נאמרו בסיני ברתת וזיעה כו' וצריכים אנו ללמוד ברתת ובזיעה כמו שמוכח מהגמרא הנ"ל והודעת לבניך וכו' אף אלו מסיני לכן צריכים אנו ג"כ ללמוד אותן באימה וביראה ברתת ובזיעה ולמה נסמכה פ' דינין לפ' מזבח לומר לך שתשים סנהדרין אצל המזבח ר"ל הפי' ג"כ כנ"ל כי מזבח מרמז לעבודה דהיינו עבודת הקרבנות ועתה היא התפילה במקום קרבן כדאיתא בגמרא תפילת כנגד תמידין תקנו ע"ש וזה ידועה שיותר יוכל אדם להתפלל בהתלהבות וברתת וזיעה מללמוד בהתלהבות ורתת וזיעה ע"כ מרמז רש"י ז"ל שתשים סנהדרין אצל כו' ור"ל לימוד התורה והמשפטים שהם הסנהדרין יהיה כמו מזבח דהיינו עבודת התפילה כך יהיה הלימוד התורה בהתלהבות גדול וברתת וזיעה או יאמר אלא לומר לך שתשים סנהדרין אצל המזבח נוכל לפרש עפ"י פירש"י לעיל ע"פ ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עלי' כו' ופרש"י שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם וברזל נברא לקצר לכן אין זה בדין שיונף המקצר על המאריך וכו' נמצא אנו למידין שעל ידי המזבח שמקריבין שם קרבנות ואם האדם מביא קרבנותיו בוודאי הוא עושה תשובה קודם שיקריבנו קרבנו על המזבח ויתכפר לו כי בלא תשובה זבח רשעים תועבה רק על ידי שעושה תשובה מקודם ומקריב אח"כ את הקרבן על גבי המזבח אז מתכפר ועי"ז הוא מאריך ימיו ושנותיו והסנהדרין הן עיני העדה ומי שחננו האל ית"ש להיות רב ומנהיג ישראל ועיני כל ישראל אליו הוא צריך תמיד להיות בהכנעה גדולה ובלב נשבר ולפשפש דרכיו תמיד כמעט בכל רגע ולעשות תשובה עליהם כי בלתי אפשר להיותו נקי בלא חטא כמו שאי' בזוה"ק אשר נשיא יחטא בכולם כתיב אם יחטא ובנשיא כתי' אשר נשיא יחטא בוודאי יחטא כי לפעמים הוא מתגאה על הציבור ומתנהג א"ע ברבנות או שיטה איזה דין חלילה אפילו בשוגג הכלל אי אפשר להמלט מן החטא ואם לא יעשה תשובה חלילה לא יאריך ימים כמו שאמרו חז"ל אוי לרבנות שמקברת את בעליהם לכן צריך לפשפש במעשיו תמיד ולשוב עליהם והש"י בוודאי ימחול לו ויאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים וזה הפי' למה נסמכה פ' דינין אצל המזבח לומר לך שתשים סנהדרין אצל המזבח כלומר מי שהוא יושב על כסא הוראה צריך תמיד להיות בהכנעה ובתשובה כדי שתביאנו הרבנות לידי אריכות ימים כמו המזבח שנברא להאריך ימיו של אדם ע"י הבאת קרבנותיו בתשובה כן הרב צריך תמיד לעשות תשובה ועי"ז יאריך ימיו ושנותיו כנ"ל והבן.