Group None

א"י וידבר משה אל ה' לאמר. יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה. אשר יצא לפניהם כו' ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו והעמדת אותו כו' ונתת מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל והנה יש לדקדק מאי איש אשר רוח בו ותו הנ"ל דאיתא במדרש וסמכת את ידך עליו כמדליק מנר לנר ונתת מהודך עליו כמערה מכלי אל כלי והוא תמוה מה כוונת המדרש ותו כנ"ל למה בפעם ראשון אמר המדרש כמדליק מנר לנר ואח"כ כמערה מכלי אל כלי הענין הוא כך שהש"ית ברא את האדם לכבודו לעבדו בלב שלם ונפשו מאד וזה ע"י הנשמה חלק אלהי ממעל שנתן בתוך האדם שהנשמה נאצלת מכבודו ומכרת בכבודו האיך לעבדו אבל בתחילה האדם עיר פרא יולד ועד י"ג שנים אינו שורה בו עדיין היצ"ט והנשמה בו בהעלם עד בא אור לארבעה עשר שבודקין את החמץ לאור הנר כדאיתא בספרי הקודש והנה הגם שקוראים נשמה הוא בדרך כלילות אבל לאו כל אדם זוכה לנשמה הלואי שיזכה כל האדם בבוא י"ג שנים שיהי' בו הנפש הקדושה דלאו כל אדם זוכה בקלות אלי' רק אחר יגיעות רבות יגיעת הגוף והבשר עד בואו אל אמונה שלימה בהזדככות גדול כעין ראיי' בעיני הבשר כן יהי' בהאמונה ויראה בעיני השכל יחודו ויאמין שמלא כל הארץ כבודו באמונה שלימה ובשמחה גדולה ואז זוכה לנפש הקדושה וכשמתגבר עוד יותר ויותר גדול בחזקה עד שזוכה לדבר דיבורים קדושים הן בתורה הקדושה הן בתפילה אז זוכה לרוח שהוא רוח ממללא שהוא רוח הקודש והוא מדריגה גדולה וכשמתגבר עוד יותר ויותר עד שזוכה למחשבות הקדושות וזכות אז זוכה לנשמה שהוא מדריגה גדולה וגבוה ולאו כל אחד זוכה לנשמה. ומי שזוכה לנשמה הוא יכול לנהוג את הדור אבל מי שלא זכה אל הנשמה אי אפשר לו להיות מנהיג הדור. והנה הצדיק הגדול יש בכוחו למשוך לתלמידו הראוי לכך את הנשמה איזהו שהוא רוצה למשוך עליו וזה הי' הסמיכות שהי' סומך הרב לתלמידו שהי' נוהג בימים הקדמונים והנה הנפש והרוח הם שורים בתוך האדם תמיד אבל מדריגת הנשמה אינה שורה בתוך האדם רק לעתים כשהצדיק הוא בשמחה גדולה ובדביקות גדול אז שורה עליו הנשמה לפי שהוא מדריגה גדולה עד למאד והיא אינה בתוכו רק חופפת עליו לעתים כשמכין א"ע בהכנה דרבה ונבוא אל הבארה הוא ביאור הפרשה שהתחלנו בו בפסוק שביקש משה רבינו ע"ה יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם דהיינו שיתן לישראל ראש ומנהיג הדור כפי' רש"י ז"ל מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו ואמר הש"ית למשה רבינו ע"ה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו דהיינו כנ"ל ר"ל דהיינו שזכה כבר לרוח ונפש ואינו חסר לו להנהיג את הדור רק מדריגת הנשמה שע"י יהי' רבי וראש להדור לכך וסמכת את ידך עליו על זה מפרש המדרש הנ"ל כמדליק מנר לנ"ר דהיינו נ"ר הוא ר"ת נפש רוח ר"ל שהוא כבר זכה לנפש ורוח והוא כמדליק מנר לנר דהיינו מנפשו ורוחו של משה לנפשו ורוחו של יהושע שיש לו כבר נפש ורוח ואינו צריך רק להלהיבו ביותר הזדככות אור שיאור ביותר והעמדת אותו כו' לפני ה' ונתת מהודך עליו דהיינו מהנשמה שלך (שהוא מבינה כדכתיב ונשמת שדי תבינם ובינה עד הוד אתפשטות כידוע) שעי"כ זכה משה רבינו ע"ה לקירון עור פניו שהי' מצד הנשמה שהיא מבינה וחכמה ובינה הם תרין ריעין דלא מתפרשין וכתיב חכמת אדם תאיר פניו וע"כ אמרו חז"ל פני משה כפני חמה (ר"ל חמה שלמעלה שהיא ת"ת) וזה ונתת מהודך עליו דהיינו מהנשמה שלך דהיינו שתמשוך עליו נשמה מבינתך שתהי' חופפת עליו כנ"ל. וזה עליו דווקא שתהי' חופפת עליו לאפוקי ברוח כתיב אשר רוח בו כנ"ל לכך קאמר המדרש ונתת מהודך עליו כמערה מכלי אל כלי דהיינו למשוך לו נשמה כנ"ל מבינתך לפי שהוא כלי מוכן לקבל הנשמה וזה כמערה מכלי אל כלי דהיינו מכלי מלא לכלי ריקן שעדיין לא זכה לנשמה רק שמשה רבינו ע"ה ימשוך עליו נשמה שיהיה רבי ומנהיג הדור כנ"ל ודו"ק היטיב.