Group None

ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר. פירש"י ז"ל אין חינון בכל מקום אלא מתנת חנם אע"פ שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין מבקשים מאת המקום אלא מתנות חנם כבר נתעוררו בזה מפורשי התורה הלא אסור לשמש ע"מ לקבל פרס ואיך אמר שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים. ונוכל לתרץ הגם שאסור לשמש ע"מ לקבל פרס. אך זאת מותר לצדיק לתבוע מאת המקום שיוסיף לו חיים בשביל לעבוד עוד את הש"ית שכיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות. אך גם לכי זה לא אתי שפיר הלשון לתלות במעשיהם הטובים כי הלא לא יתבעו חיים לעבודתו ית"ש בשביל מעשיהם הטובים רק לחשקם בעבודתו ית"ש. ונקדים המדרש אמר ר' מכאן שאין לשום ברי' כלום אנל בוראו כו אמר לו הקב"ה למשה וחנותי את אשר אחון מי שיש לו בידי ורחמתי במדת הרחמים אני עושה עמו. ומי שאין לו בידי וחנותי במתנת חנם אני עושה עמו. גם המדרש הזה אין לו פירוש דמי שיש לו בידו אמאי יצטרך לרחמים ונקדים עוד קושיות אדומ"ור הרב הקדוש רבינו אלימלך זצוק"ל כיון ששכר מצוה מצוה א"כ הצדיק הוא מוכרח להיות צדיק כי כשעשה מצוה שכרו שיעשה מצוה אחרת וכן לעולם. והנראה בזה דהנה בענין הבחירה והידיעה כבר נתעוררו קדמאי והרמב"ם ז"ל כתב כמו שהידיעה אינו מושג בשכל אנושי כמו כן הבחירה אינה מושגת בשכל אנושי. והאר"י ז"ל כתב שהדיעה היא למעלה מן הבריאה והבחירה היא בבריאה ולהבין זה הענין הוא מי שהוא הולך בתומו צדיק ועושה מצות ומעש"ט ע"פ התורה הקדושה ואינו מתחכם לעשות מגמת עבודתו כדי להתדבק באור אין סוף ב"ה נדמה לו שכוחו ועוצם ידו עשו לו את החיל הזה שמאס ברע ובחר בטוב ותבוע שכר מאת הקב"ה הואיל ומסר הקב"ה הבחירה ליד האדם הבחירה הוא בידו לאשר יחפוץ יטנה. ובאמת ע"פ פשטות התורה הבחירה ביד אדם כנאמר ובחרת בחיים אבל הצדיק האמיתי שכל מגמת נפשו בעבודתו להתדבק באור א"ס ב"ה ובפנימיות התורה שהיא קדומה לעולם אלפים שנה ושם קודם הבריאה אין שם אלא התורה הקדומה ונשמות הצדיקים וקודם הבריאה כשעלה ברצונו הקדום לברוא את העולם שם היא הידיעה אשר בלתי מושגת לשום נברא ומה שייך שם בחירה ששם הוא כולו טוב רק למטה בבריאה יש ימין ושמאל שם נאמר ובחרת בחיים כמו שמצינו באברהם אבינו עד שלא קיים התורה הי' עומד תחת המזל כמאמר חז"ל אברם אינו מוליד כו' ואחר שנכנס לגופה של תורה הי' למעלה מן המזל ושידד לו הקב"ה המערכת. הגם שהמזל הוא אמת וע"פ המזל ראוי להיות כן מ"מ הצדיק יוכל לשדד המערכת ולבטל הגזירה כיון שהצדיק הוא למעלה מן המזל כמו כן הגם ע"פ פשטות התורה הבחירה ביד אדם. אבל הצדיק שהוא למעלה ודבק בפנימיות התורה ושם הידיעה בלתי מושגת והצדיק ההוא נפשו יודעת מאד שהוא אינו עושה כלום ומה שהוא עובד את הש"ית הוא כמוכרח ואינו תובע כלום אצל בוראו. ולענין עונש מחזיק עצמו שהבחירה בידו והאיש ההוא שלא הגיע למדריגת הצדיק מחזיק א"ע שהבחירה בידו הן לטוב הן למוטב ותובע שכר מאת המקום ב"ה והקב"ה אינו מקפח שכר שום ברי' ונותן לו שכרו מדה במדה מעולם שיש בו השגה ואף גם זאת ברחמים כי האמת האמיתי שאין לשום ברי' כלום אצל בוראו כי אלמלא עוזרו לא הי' יכול לו. והצדיק האמיתי שהוא דבוק בפנימיות התורה נפשו יודעת מאד שאין לו אצל הבורא ב"ה כלום כנ"ל הקב"ה נותן לו מעולם שאין בו השגה כלל שמשם יוצא החנינה של חנם כי העולם של וחנותי את אשר אחון אין בו השגה כלל ואפילו הנביא לא השיגו וצוח מדוע דרך רשעים צלחה וזה פי' המדרש מי שיש לו אצלי ורחמתי במדת הרחמים אני עושה עמו פי' האיש אשר לא עלה למדריגת הצדיק האמיתי נדמה לו שהבחירה בידו ויש לו אצלי שכר במדת הרחמים אני עושה עמו כי באמת אין לו כי כחומר ביד היוצר כן אתם בידי וגו' רק ברחמים אני נותן לו שרומז לעולם שיש בו השגה ומי שאין לו בידי ר"ל הצדיק האמיתי שנפשו יודעת שהוא אינו עושה כלום כמבואר למעלה ואין לו לתבוע שום שכר אז וחנותי את אשר אחון במתנת חנם אני עושה עמו כלומ' שגם אני מודד לו מדה כנגד מדה מעולם שאין בו השגה שממנו יוצא מתנות חנם וזה ביאור דברי חז"ל אע"פ שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים. פי' שמצד הבחירה מאסו ברע ובחרו בטוב והי' להם לתלות במעשיהם הטובים שכוחן ועוצם ידם פעל כל אלה ויקבלו עליהם שכר אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם ר"ל אין תשוקתם אלא להשיג עריבות נעימות ידידות אלהותו יתברך שיטעימן מעולם של וחנותי את אשר אחון שהוא עולם שאין בו השגה.