Group None

איתא במדרש אנכי ה' אלהיך הה"ד פנים בפנים דבר ה' עמכם אמר ר' אבדימי דמן חיפה כ"ב אלף ירדו עם הקב"ה לסיני שנאמר רכב אלהים רבותים אלפי שנאן הנאים והמשובחים יכול אע"פי שהיו רבים דחוקים היו ת"ל שנאן והשקט אדני בם אין כתיב ביוד אלא באלף דלית אדוני של כל העולם בם ד"א ה' בם רבנין אומרים שמו של אלהים היה מעורב עם כל אחד ואחד מיכאל וגבריאל אמר הקב"ה לישראל לא בשביל שראיתם פנים הרבה תהיו סבורים שמא אלהות הרבה בשמים דעו שאני הוא ה' אחד שנאמר אנכי ה' אלהיך יש לדקדק על שאמר כ"ב אלף ירדו עם הקב"ה לסיני שנאמר רכב אלהים רבותים הלא מריבותים אינו משמע כי אם כ' אלף כי ריבוא הוא עשרת אלף ובגמרא איתא י"ח אלף ירדו עם הקב"ה לסיני שנאמר רכב אלהים רבותים אלפי שנאן אל תקרי שנאן אלא שאינן פי' רבתים חסר שני אלפים ולפי הגמרא אתי שפיר אלפי שנאן שאינן אבל לפי המדרש אינו מובן האי אלפי שאנן שדרש כ"ב אלף ירדו מרכב אלהים רבתים ומרבתים אינו משמע אלא כ' אלף ועוד אלפי שנאן דרשינן שאינן א"כ חסר יותר ונראה בזה ונקדים תחילה הפסוק וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק יש לדקדק שמכאן משמע שהיו רואים את הקולות ההם לאחר מתן תורה שאמרו למשה דבר אתר עמנו והעשרת הדברות שמעו מפי הגבורה ואפילו למ"ד שלא שמעו מפי הגבורה אלא אנכי ולא יהיה לך ששני דברות הראשונים הבינו ושאר הדברות שמעו מפי הגבורה ג"כ רק שלא היו מבינים ומשה היה מפרש להם ובגמרא איתא כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בה' קולות ואם משמחו מה שכרו זוכה לתורה שניתנה בה' קולות ופריך הגמרא והא איכא וכל העם רואים את הקולות ומשני הן אותן הקולות דקודם מ"ת ומן הפסוק מוכח שהיו רואים את הקולות לאחר מ"ת ולהבין זאת נקדים המדרש אמר ר' שמואל בר נחמיני אמר ר' יהונתן מה הוא קול ה' בכח אפשר לומר כן והלא מלאך אחד אין כל ברי' יכולים לעמוד בקולו שנאמר וגויתו כתרשיש וקול כקול המון עאכ"ו הקב"ה שכתוב בו הלא את השמים ואת הארץ אני מלא צריך לדבר בכח אלא קול ה' בכח בכח כל הקולות וצריך להבין מהו בכח כל הקולות ואיתא עוד במדרש קול ה' בכח בכח של כל אחד ואחד הבחורים לפי כוחן והזקנים לפי כוחן והנערים לפי כוחן ונראה בכל זה דהנה כשהציבור נאספים יחד להתפלל או ללמוד או לאיזה מצוה לפעמים נראה לכל אחד ואחד שהוא מכוין א"ע לש"ש יותר מחבירו שאם היה יודע שאין כוונתו לשמים כראוי ונכון היה מתחזק א"ע יותר ויותר לעשות בלתי לה לבדו רק שמדומה לו שעושה בדחילא ורחימא אשר אין בן אדם עושה יותר ממנו ואין זה דרך הישר רק צריך שידמה לו שחבירו עובד את השי"ת יותר ויותר ממנו ועי"ז הוא מתחזק א"ע בעבדות ה' יותר כי האדם צריך תמיד לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי וזהו שאמרו בגמרא לעתיד כל צדיק וצדיק נכוה מחופתו של חבירו ולכאורה קשה וכי זה התענוג יהיה לעתיד שיכוה מחופתו של חבירו אלא הענין הוא כמו שאמרנו שבעוה"ז נדמה לכל אחד ואחד שהוא עובד הש"ית יותר מחבירו ולעתיד כשיתן הש"ית לצדיקים שכר בשביל מעשיהם הטובים יתן לכל או"א כפי מעשיו כן ישיג השגות אלהותו ית' ויראה שחבירו השיג יותר ממנו ויבין שחבירו כיון במעשיו הטובים בעו"הז לש"ש יותר ממנו ולכן השיג יותר ממנו וקנאת סופרים תרבה חכמה ויתחזק עי"ז בעבדות ה' יותר ויותר וישיג עי"ז השגות אלהות יותר וזהו כל אחד נכוה מחופתו של חבירו פי' לשון התלהבות ע"י שיראה שחופתו של חבירו גדולה משלו תבער בו אש ויתלהב נפשו לעבודת הבורא ית"ש יותר וישיג השגות אלהות יותר וזהו שאיתא בגמרא כד הוי מפטרי רבנן מבי ר' אמי אמרו לי' הכ עולמך תראה בחייך פי' שברכו שיראה ג"ע שלו בחייו ומסתמא אם יראה עולמו בחייו יראה ג"כ עולמות של צדיקים אחרים ג"כ בחייו ויראה ששכרן מרובה משכרו ויבין שבוודאי הם צדיקים יותר ממנו ועי"ז יתחזק בעבדות ה' יותר וזהו עולמך תראה בחייך ובקבלת התורה כולן אמרו נו"נ וע"י הדיבור שאדם הי' מוצא מפיו נברא מלאך כמו שאיתא באבות כל העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד וע"י אמירת נו"נ של כל או"א נברא מלאך אחד דהיינו ע"י צירופי אותיות שהוציא מפיו נברא נשמה ולא בבחינה שאמר זה אמר זה כי כל אחד אמר כפי הכנת לבו וכפי התלהבות שלו כן הוציא הדיבורים מפיו לכן כל אחד לפי בחינתו שאמר נו"נ כך עשה צירוף ויחוד ומזה נברא דוגמתו מלאך ודוגמת זה קיבל חלק תורתו ואפילו מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש קיבל מהר סיני כי כל הנשמות היו במעמד הר סיני ואמרו נו"נ וכפי הצירוף והיחוד שעשה באמירתו כן נעשה מזה חלק תורתו ומי שהכין את לבו יותר לשמים בהשתוקקת ובהתלהבות יותר עשה צירופים ויחודים גבוהים יותר וקיבל חלק תורתו יותר גבוה והשיג השגות אלהות יותר וזהו שאיתא כיון שאמרו ישראל נו"נ ירדו ששים ריבוא מלאכים וכתרים בידיהם והיו מכתירין לכל או"א שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע הן היו אותן המלאכים שנבראו ע"י דיבורם יהיו מכתירין אותו בחלק תורתו ובשעה שאמרו נו"נ הי' נדמה לכל אחד ואחד שהוא מכוין א"ע לשמים יותר מחבירו שאם הי' יודע שעדיין אין כוונתו ברור וצלול לשמים הי' מתחזק א"ע יותר אלא שנדמה לו שאמר בתשוקה ובהתלהבות גדול אשר אין שום אדם יכול לכוין יותר ממנו וכיון שנגלה עליהם ממהקב"ה ואמר אנכי ה' אלהיך ראה כל או"א הצירופים והיחודים שלו ושל חבירו ואז ראה שהצירופים והיחודים של חבירו היו גדולים וגבוהים משלו והשיג השגות אלהות יותר והבין שמסתמא חבירו הכין את לבו יותר לשמים וגם נתלהב יותר לקבל עול מלכותו ית"ש יותר ממנו והקול שלו שאמר נו"נ עלה לשמי מרום יותר מקולו לכן השיג יותר ממנו וזהו פי' המדרש הנ"ל אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יהונתן מהו קול ה' בכח אפשר לומר כן כו' אלא מהו קול ה' בכח בכח כל הקולות פי' שהקב"ה נגלה עליהם כפי הקולות שאמרו נו"נ ואיש אשר אמר בהתלהבות יותר ובכוונה ברורה יותר לשמים הי' משיג אז יותר השגות אלהות ית"ש ור' שמלאי מפורש יותר הבחורים לפי כוחן והזקנים לפי כוחן כל אחד לפי הקול שיצא ממנו בהתלהבות ובתשוקה כן השיג השגות אלהותו ית"ש וזה פי' הפסוק וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים שראו הקולות שלהם שאמרו נעשה ונשמע וראו הצירופים שנעשו ע"י אמירתם וגם המלאכים שנבראו ע"י צירופי אותיות של הקולות שלהם ואת הלפידים היינו התלהבות שלהם וזה שפרש"י ז"ל שהיו רואים את הנשמע פי' שהיו רואים מה שהם בעצמם היו משמיעים בקולם שאמרו נו"נ וראו הצירופים והיחודים אשר עשו חבריהם ע"י אמירת נו"נ וגם המלאכים שנבראו ע"י הצירופים כי המלאך אפשר לראות ועי"ז ראו שחביריהם השיגו יותר מהם ואז ידעו שעדיין לא כוונו לבם לתכלית האמת בלתי לה' לבדו וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק פי' שראו וגמרו בדעתם שהם רחוקים מהש"ית וע"כ הראה להם הקב"ה זאת אחר מ"ת דהיינו אחר עשרת הדברות כדי שיבינו שהיה להם להיות יותר הכנה ויותר התלהבות בהדיבור של נעשה ונשמע והיו משיגים יותר בהדיברות ממה שהשיגו עתה ויאמר משה אל העם אל תיראו פי' אעפי"כ כוונתכם רצוי' לפני המקום ב"ה ומה שהראה אתכם אלהים את הצירופים של חביריכם שהם גבוהים משלכם זה הי' לבעבור נסות אלהים אתכם בא נסות הוא מלשון התנשאות והתרוממות ולבעבור תהיה יראתו על פניכם פי' שתתחזקו עצמיכם יותר בעבדות הש"ית וזהו פי' הגמרא הני קולות דקודם מ"ת הוי פי' שראו לאחר מ"ת הקולות שאמרו נו"נ קודם מ"ת ומזה נבוא לביאור המדרש הנ"ל אנכי ה' אלהיך הה"ד פנים בפנים דבר ה' עמכם פי' בפנימיות אלהות ית"ש הי' מדבר עם פנימיות ישראל אמר ר' אבדימי דמן חופה כ"ב אלף ירדו עם הקב"ה לסיני ופירש הרב המגיד הקדוש רבינו יחיאל מיכל מ"מ דק"ק זלאטשוב זצוק"ל שירד הקב"ה על הר סיני עם כל הכ"ב אותיות שבאלפא ביתא עם כל הרל"א שערים ולפרש הדבר דהנה הקב"ה צמצם אלהותו וברא את העולמות ע"י אותיות התורה ואותיות ונקודות הן אורות גדולים ושכליות גדולים והן החיות של העולמות וכל האותיות הם כינוי ולבוש לשם הוי"ה ושם הוי"ה ב"ה הוא נשמת כל העולמות ושם אדנ"י הוא לבוש והיכל לשם הוי"ה ושם אלהים הוא ג"כ לבוש והיכל לשם הוי"ה ב"ה והם פנימיות של העולמות התחתונים מהם וכן בכל העולמות מה שהוא לבוש בעולם העליון הוא בעולם התחתון ממנו פנימיות וכשאמרו ישראל נו"נ כל או"א ע"י דיבורו נברא מלאך היינו ע"י צירופי האותיות שהוציא מפיו נברא מלאך ולא בבחינה שאמר זה אמר זה וכל אחד לפי בחינתו שאמר נו"נ כן עשה צירופים ויחודים ומי שאמר בהתלהבות יותר מחבירו עשה יחוד גדול מחבירו וכל או"א עשה צירופים באמירתו נו"נ מה שלא עשה חבירו ונצטרפו כל הצירופים של כל הכ"ב אלפא ביתא ומזה יצא כל התורה כולה לכל אחד ואחד חלק תורתו כפי הצירופים אשר עשה וכל או"א כפי בחינתו שאמר נו"נ כן הי' בבחינת החיות נושאי הכסא כדאיתא בזו"הק שכל אחד כפי התגברות שלו בעבדות ה' כן הוא בבחינת החיות נושאי הכסא יש אשר הוא בבחינת שור ויש אשר הוא בבחינת נשר ויש אשר הוא בבחי' ארי' והצדיקים יכולים להכיר בפני איש באיזה בחינה הוא מהכסא ובאלו צירופים שעשו ישראל באמירתם נו"נ נגלה עליהם הקב"ה ונתן את התורה שאלו הצירופים הם כל התורה וזה פי' המדרש הנ"ל כ"ב אלף ירדו עם הקב"ה לסיני פי' שהקב"ה ירד לסיני עם כל הכ"ב אלפא ביתא עם כל הרל"א שערים היינו שיצטרפו כל הצירופים של הכ"ב אלפא ביתא ע"י דיבורם של ישראל שאמרו נו"נ כל אחד לפי בחינתו שנאמר רכב אלהים רבתים אלפי היינו הכ"ב אלפא ביתא וזאת היא רכב אלהים שכל אחד הי' לו אחיזה במרכבה הקדושה כפי עבודתו שעבד באמירתו שנא"ן הוא רומז לארבעה חיות נושאי הכסא שר"ת של 'ש'נ'א'ן הוא 'שור 'נשר 'ארי' ו'נו"ן הוא נו"ן פשוטה שרומז לאדם והן האבות הקדושים אברהם הוא ארי' ויצחק הוא שור ויעקב הוא נשר וכולן כלול באדם אדני בם אין כתיב ביו"ד ה"א אלא באל"ף דל"ת אדוני של כל העולם בם פי' שהפנימיות של הכסא הוא שם אדנ"י ורבנן אומרים שמו של אלהים מעורב עם כל או"א פי' ששם אלהים הוא פנימיות של הכסא אמר הקב"ה לישראל לא בשביל שראיתם פנים הרבה תהיו סבורים אתם שמא אלהות הרבה בשמים דעו שאני הוא ה' אחד שנאמר אנכי ה' אלהיך פי' כמו שראיתם המרכבה דהיינו החיות הקודש המרומזים במלת שאג"ן כנ"ל וכמו שדרשו התנאים שהראה להם החיות הקודש שבתוך המרכבה דהיינו או שם אדנ"י או שם אלהי"ם שהשמות אלו הם נשמת עולם הכסא אמר להם הקב"ה לא בשביל שראיתם הרבה פנים דהיינו שראיתם הפנימיות של עולם הכסא דהיינו שם אדנ"י או שם אלהי"ם הנ"ל תהיו סבורים שהרבה רשויות יש ח"ו דעו כי אנכי ה' אחד ר"ל תבינו כי נשמת וחיות כל העולמות דהיינו אפילו נשמת שם אדנ"י ואלהי"ם הוא שם הוי"ה ב"ה כי הוא שם המיוחד והוא חיות ונשמת כל העולמות ומהשם הוי"ה מתגלגלים כל השמות וכל הצירופים של כל הרל"א שערים ומשם הוי"ה ב"ה יצא כל התורה כולו וזהו ה' עוז לעמו יתן ר"ל השם הוי' נתן העוז דהיינו התורה לעמו וזהו לבש ה' עוז כו' דהיינו שכל התורה וכל העולמות הם לבושים לשם הוי' ב"ה והוא הפנימיות של התורה וכל העולמות. וזהו פי' המדרש רבה הנ"ל פנים בפנים דבר ה' עמכם ר"ל שבפנימיות דפנימיות דבר ה' עמם כי הגם שפנימיות הכסא הוא שם אדנ"י אבל פנימיות שם אדנ"י הוא שם הוי' ב"ה וזהו פנים בפנים דבר כנ"ל והבן.