Group None

איתא במדרש רבה זכור ושמור בדיבור אחד אחד נאמרו נוכל לפרש ע"פ ששמעתי מפה הקדוש הרב רבינו אלימלך זצוק"ל על פסוק וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר אנכי ה' אלהיך כי לכאורה מלת לאמר הוא כמיותר ופי' הוא ז"ל שהקב"ה נתן לנו התורה והמצות וכל התורה כולה הוא כלול באנכי ה' אלהיך כי זה עיקר הכל אם אדם מקבל אלהותו ית"ש עליו עי"ז הוא שומר ומקיים את כל התורה שלא לעבור על לא תעשה חלילה ומקיים המצות עשה וכל התורה והמצות הם נתיב אשר על ידם נוכל לידע מאלהותו ית"ש וזהו וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר אנכי ה' אלהיך פי' שבכלל אנכי הוא כל התורה כולה ולכן דבר הקב"ה כל דבור ודבור בפני עצמו כדי שנוכל לבוא ע"י שנדע אלהותו ית"ש וזהו וידבר אלהים את כל הדברים האלה כדי לאמר אנכי ה' אלהיך כלומר ע"י קיום המצות והתורה נוכל להשיג השגות אלהותו ית"ש וכל התורה כולה היא תלוי' באנכי דהיינו אם האדם מאמין באלהותו ממילא בוודאי מקיים התורה והמצות כראוי ואם חלילה אינו מאמין באלהותו ממילא אינו רוצה לקיים התורה והמצות וכל העשרת הדברות כמו שהן כתובים בדברות הראשונות כך הם כתובים בדברות האחרונות חוץ ממצות שבת שבדברות הראשונות כתיב זכור ובדברות האחרונות כתיב שמור כי כל מצות של שבת הן לאוין ואין בו מצות עשה אלא אחד דהיינו זכור את יום השבת לקדשו והשאר מצות שבת הן לאוין שלא יעשה מלאכות ולאו הוא בשב ואל תעשה והמצות עשה שבו הוא ג"כ לזכור את יום השבת והוא רק במחשבה רק שחז"ל דרשו זכרהו על היין ונמצא הן תלוין זה בזה אם הוא זוכר שהיום שבת ממילא אינו עושה מלאכה ואם שוכח שהיום שבת הוא עושה מלאכה וזכור הוא מ"ע ושמור הוא ל"ת נמצא שמור הוא כלול בזכור שאם זוכר את השבת שומר הלאוין שבו ואם שוכח את השבת יוכל לבוא חלילה לידי זה שיעבור על איזה לאו שבו כמו כן הוא כל התורה כולה אם הוא זוכר באלהותו ית"ש הוא מתאמץ ומתחזק עצמו שיעשה כל המצות כהוגן ושלא לעבור חלילה על שום ל"ת ואם שוכח חלילה יוכל לבא עי"ז שיעבור ח"ו על התורה כמו במצות שבת שכל מצותי' הן לאוין ומצות עשה שלה אינו אלא זכור כנ"ל נמצא אם הוא זוכר את השבת ממילא הוא שומר את השבת דהיינו מצותיה השייכים בו ואם אינו זוכר את השבת יגרום לו לעבור חלילה על מצותי' ונמצא השמור כלול בזכור כן כל התורה כולוה תלוי' בדבור אנכי וזהו זכור ושמור בדבור אחד נאמרו פי' בדבור אחד הוא הכלול דהיינו אנכי שם נאמרו זכור ושמור דהיינו אם יזכור שהוא ית"ש הוא אלהים ממילא ישמור כל התורר כולה כמו במצות שבת שבדברות ראשינות כתיב זכור ובדברות האחרונות כתיב שמור שזה תלוי' בזה כן כל התורה כולה הוא כלול באנכי נמצא שבדיבור אנכי יש ג"כ זכור ושמור דהיינו כנ"ל שאם יזכור שהוא אלהים ישמור תורתו כנ"ל והבן.