Group None

וירא חותן משה וכו' ויאמר מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בוקר כו' ויאמר משה לחותנו כי יבוא אלי העם לדרוש אלהים כי יהי' להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו כו' יש לדקדק על מלת לבדך שנראה כמיותר והי' לו לכתוב מדוע אתה יושב וכל העם נצב עליך. עוד יש לדקדק על פסוק כי יהי' להם דבר בא אלי כי מלת בא אינו מובן שהוא משמע לשון יחיד ולשון עבר והיה לו לכתוב כי יהיה להם דבר יבואו אלי גם מלת ושפטתי ג"כ אינו מובן כי הוא ג"כ לשון עבר והיה לו לכתוב ואשפוט בין איש ובין רעהו ונראה בזה דהנה כשבאו אנשים לאיזה צדיק שיפעול להם איזה דבר הצריך להם העיקר הוא שהצדיק יקשר ויקרב נשמתן למקום שרשן להבורא ית"ש והדבר ההוא ממילא נפעל והצדיק כזה צריך להיות עולה ויורד דהיינו שהוא צריך להיות תמיד דבוק בהש"ית בדביקות נפלאה ואם הוא צריך לדבר עם אנשים צריך לירד קצת מדביקתו אך לא לגמרי אלא גם אז צריך להיות דבוק בהש"ית אך בעת לימודו ובעת תפילתו צריך להיות דבוק יותר בהש"ית ואז יגיע תועלת לאיש ההוא שמדבר עמו אבל אם ידבר עם איזה איש ולבו לא נכון ודבוק בהש"ית לא די שלא יגיע תועלת לאיש ההוא שמדבר עמו אלא אפילו ישחית עבודתו חלילה והנה אם אחד תבע מחבירו ממון ובאמת אינו מגיע לו רק שמדומה לו כן אם הב"ד יוציאו לאור דינו שאינו מגיע לו אז צריך התובע לעשות תשובה על שתבע את חבירו חנם או אם יהיה ריב בין איש לאשתו וא' זכאי וא' חייב אז צריך החייב לעשות תשובה ולתקן הדבר ההוא והנה הצדיק הדור הוא כלילת כל ישראל והוא תמיד דבוק בתשובה ולפעמים נופל לו במחשבה שיעשה תשובה על איזה עבירה והוא לא חטא כלל בזו עבירה כי אם דקה מן הדקה למשל שנופל לו במחשבה שיעשה תשובה על גזל והוא לא חטא כלל רק שמדומה שחטא באבק דאבק גזל בוודאי אחד מסיעתו פגם בזו עבירה ובמה שהצדיק עושה תשובה על דוגמא זו מעורר תשובה בלבו של זה שחטא בזו העבירה ומתחרט האיש ההוא על מה שעשה וממילא אינו תובע עוד את חבירו בחנם או אם כבר גזל אזי הוא משיב את הגזילה אשר גזל ובזה נתקן הפגם מה שרצ' לגזול את חבירו כי הצדיק קירב נשמתו להבורא יתב"ש שיעשה תשובה ושוב לא יצטרך עוד לטעון אותו לד"ת כי הוא מעצמו נותן לו בתשואת חן וכן הוא בכל הדברים ובכל הענינים במה שהצדיק עושה תשובה על איזה ענין מעורר בזה את מי שפגם בזה לעשות תשובה ובזה נתקן הפגם וגם הענין גופא וזהו ביאור הפסוק וירא חותן משה את כל אשר הוא עושה לעם ויאמר מה הדבר אשר אתה עושה לעם ויאמר מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בוקר עד ערב פי' שראה שמשה ישב כל היום בדביקות השי"ת אף שהיו עומדים סביב כל העם ומסתמא היה ביניהם אנשים שפלי הערך שהם בבחי' נצבים כי הצדיק הוא בבחי' הולך ואיש אשר מעשיו אינם בכשרון הוא בבחי' עומד ומסתמא היה שם ג"כ אנשים שהם בבחי' נצבים אעפי"כ לא היו מבלבלים אותו וזהו מדוע אתה יושב לבדך פי' נבדל מן העם בדביקות נפלאה וכל העם נצב עליך פי' שהם בבחינת נצבים דהיינו שפלי ערך עומדים עליך מן בוקר עד ערב ואעפי"כ אינם מבלבלים אותך והיה יתרו מתמה ע"ז ויאמר משה לחותנו כי יבוא אלי העם לדרוש אלהים פי' שהם באים אלי ללמוד ממני עבדות ה' ואם ארד מהדביקות לגמרי לא יהיה להם תועלת כלל וא"ת מאחר שאתה נבדל מהם בדביקות האיך יוציאו לאור דינם שבין אדם לחבירו ובין איש לאשתו אמר הכתוב כי היה להם דבר בא אלי פי' אם פגמו באיזה דבר בא אלי הרהור תשובה על אותו ענין ובזה אני מעורר תשובה לאיש ההוא הפגם בענין זה ועושה תשובה על זה ומתחרט בחרטה גמורה ובזה הוא מתקן הפגם ההוא וממילא הוא מתרצה לחבירו ואינו עושה לו עול וזהו ושפטתי בין איש ובין רעהו מיד שאני מעורר אותו לעשות תשובה הוא מתחרט ע"ז והוא עומד אצלי ותיכף כשבא לביתו אף שלא דברתי עמו בנידון זה הוא מתרצה לחבירו מחמת שכבר נתעורר על ידי בתשובה וזהו ושפטתי שכבר שפטתי אותו כנ"ל ע"כ כתיב לשון עבר כנ"ל.