במדבר

צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחוזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבותיהם. לשון מגרש ריוח, מקום חלק חוץ לעיר סביב להיות לנוי לעיר מקיר העיר ולחוץ אלף אמה סביב, ואינם רשאים לבנות שם בית ולנטוע שם כרם ולזרוע זריעה אלא שיהיה לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם.

צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחוזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבותיהם, “instruct the Children of Israel to allocate (give) to the Levites from the heritage of their possessions, cities for dwelling and an open space around their cities.” The expression מגרש describes an empty space outside the city for decorative purposes extending around the walls of a city 1,000 cubits all around that city. This area must not be used to build houses on, nor must it be used to plant trees or perform any agricultural activities. It is reserved for use by the livestock of the Levites and their free-roaming animals.