דברים

לא כארץ מצרים היא. שהיא תלויה בהשקאה כמו שאמר והשקית ברגליך כגן הירק, אין הארץ בענין זה תלויה בעמל האדם, אלא למטר השמים תשתה מים, ועל כן תצטרכו לקיום התורה, שאם אתם מקיימין התורה והמצות השמים יתנו טלם והארץ תתן יבולה, ואם לאו ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה, כמו שאומר בפרשה הסמוכה לזו. ואע"פ שאילו היתה ארץ משקה כארץ מצרים היה נקל אצל הש"י להוביש להם המים ולהחריב הנהרות אם לא היו מקיימין התורה, כבר כתב בזה הרמב"ן ז"ל כי הפרשה הזאת תזהיר כמנהגו של עולם, והארץ מצד שהיא הרים ובקעות תאבד מהרה יותר משאר ארצות כשלא ישלח שם מטרות עזו, כי החולה צריך זכות ותפלה שירפאהו יותר מן הבריא שלא יבוא עליו החולי.

לא כארץ מצרים היא, “it is not like the land of Egypt;” a land which depends on manual irrigation, i.e. though water is always available it must be brought by man to the fields. The land of Canaan receives its irrigation directly from heaven, through rainfall, not requiring man to bend down and to do back-breaking labour. As long as you observe the laws of the Torah G’d will provide this rainfall for you and the land will produce its yield. If not, (verse 17) G’d will lock the heaven and there will not be any rain, hence no crops either. Even though G’d could have stopped the river flowing in Egypt if the Jews had remained there and failed to keep the laws of the Torah, Nachmanides already dealt with this by writing that G’d prefers to use minimal interference with natural events. Seeing that the land of Israel, as opposed to the land of Egypt, consists of mountains and valleys, an absence of rain means that whatever moisture there had been before will run off much faster than in a flat land like Egypt in which the moisture is retained longer. Sick people need to possess some merit in order to regain their health. Similarly, if Israel or the land of Israel becomes ”sick” as evidenced by an absence of rain, it has to acquire some merits to be healed, i.e. for G’d to make the rain descend again.