דברים

ומתו גם שניהם, האיש השוכב עם אשה בעולת בעל והאשה. אף על פי ששניהם חייבין הנה פשע האיש גדול מפשע האשה, וזהו שהוצרך לחזור האיש השוכב עם האשה והאשה, תלה הפשע באיש השוכב ולא אמר והאשה הנשכבת, כן פירש הרמב"ן ז"ל. ודרשו ז"ל בפ"ק דקדושין, ומתו גם שניהם כששניהם שוין, כלומר בחיוב מיתה, לאפוקי גדול הבא על הקטנה דלאו בת עונשין היא. ועוד דרשו, גם שניהם לרבות את הולד, וכדאמרינן בערכין האשה היוצאת ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד, ישבה לה על משבר ממתינין לה עד שתלד, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן גם שניהם לרבות את הולד.

ומתו גם שניהם האיש השוכב עם אשה , “they shall both die, the man who sleeps with a woman.” if the woman was a married woman at the time. The word והאשה “and the woman,” which appears superfluous seeing the Torah wrote that “both are to die; is to tell us that the man is considered more guilty than the woman. If she had been considered equally guilty, the Torah should have added the word הנשכבת, “who had been slept with.” This is the opinion of Nachmanides. Our sages in Kidushin 10 understand the words ומתו גם שניהם to mean that both man and woman are equally guilty, i.e. both are adults. If the woman was a minor, she is not to be executed. In Erchin 7 these words are interpreted as referring to any fetus inside the woman. If a woman is pregnant and her labour pains have commenced before she has been sentenced, the court waits until after she has given birth before carrying out the sentence. If she had not reached that stage in her pregnancy her status does not result in a delay of her execution. [The reason is that once the baby (fetus) showed signs of wanting to move out of its mother it is considered a separate body.]