שמות

שלח העז את מקנך. והלא כבר מתו במכת הדבר והכתוב מעיד שם כן וימת כל מקנה מצרים, ואולי המקנה הזה הביאו אותו משאר הארצות ואנשי מצרים קנאוהו מהם ועליו צוה משה עתה שיאספוהו הבית. או יהיה פירוש וימת כל מקנה מצרים רוב המקנה כי רובו ככולו, או יתכן שנאמר וימת כל מקנה מצרים כל שאין לישראל בו שותפות אבל אותו המשותף עם ישראל הוא שנצל ממכת הדבר.

שלח העז את מקנך, “send, gather in your cattle.” Did they not die already during the plague of pestilence? Did not the Torah state in 9,6: “all the cattle of Egypt died?” Perhaps the cattle in our verse had been replacement cattle which the Egyptians had imported after the plague of pestilence. This may have accounted for the fact that Moses advised the Egyptians to bring these cattle home to save them from the hail. Alternatively, the meaning of 9,6 could have been that “most of the cattle died,” seeing that we have a Talmudic principle of רובו ככולו, that when most of something is affected we treat it legally as if all of that something had been affected. (Midrash Sechel Tov to 9,6 stipulates that such comments as the word “all” are not to be taken literally.) A third alternative: previously the animals which were owned in partnership between Jews and Egyptians did not die.